ביקורת: Park Güell

בואו נתחיל בתמונה גדולה.
פארק גואל הוא נוף כמעט מדומה, ביתוברצלונהלטאת הפסיפס המפורסמת של - התמונה באלף גלויות - בתוספת מגדלי ספירלה שנראים כמו מגלשות ירידים. הפארק המפואר ביותר בעיר התחיל את החיים כשיתוף פעולה בין היזם Eusebi Güell (ומכאן שמו של הפארק) ואנטוני גאודי. החזון של גואל היה לבנות אחוזה למשפחות אמידות - גאודי תכנן 60 בתים, שוק וגנים בהשראת פארקים בריטיים (מה שמסביר את האיות האנגלי של המילה הקטלונית parc), אבל התוכנית מעולם לא יצאה לדרך. העבודה הופסקה ב-1914, כשרק שני בתים הושלמו, כולל בית הפורטר של היום. ההצלחה הגיעה מאוחר יותר - הפארק הוא כיום אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

יש תכונות בולטות או חובה לראות?
מדרגות הלטאה ותצפיות העיר מכיכר הטבע, השטח הפתוח הגדול המוקף בחומה גלית של פסיפסים. הזמינו כרטיס כניסה כללי של 10 אירו ($10) באינטרנט, והגיעו מיידית למשבצת שהוקצתה לכם - אין מקום להתנועע עם תזמון. בשקיעה, טיול סביב השביל החיצוני מציג רשימה שלווה בצבע ממתקים של סלבריטאים של העיר: טיבידאבו, מונז'ואיק, לה סגרדה פמיליה ועוד.

איך זה מסתובב?
אפליקציה החליפה כעת את כל מפות הנייר, אבל בקרוב תגלו מערכת ניווט נעימה דמוית מבוך בסגנון גאודי: "נשאר בצריח הכחול ברגל הדרקון." עם זאת, מדובר בטיול קשה לכל מי שיש לו מגבלות ניידות. המסלול ממופה בקישור זהעושה את המיטב ממזער שלבים ושבילים לא אחידים, אבל זה עדיין מאתגר.

הכל נאמר ונעשה, בשביל מה - ולמי - זה הכי טוב?
פארק גואל הוא כל כך איקוני, כל כך פנטסטי, שקשה להצדיק דילוג עליו - אם כי בחודשי השיא, גם אוטובוסי טיולים מנויים על הרעיון הזה... תוספת מעניינת היא Casa Museu Gaudí, הבניין בעל הצריחים הוורוד בתוך הפארק. בעת ההזמנה, בחר בכרטיס כניסה כללי + מוזיאון בית גאודי (14 אירו/15 דולר); גאודי גר שם למעשה 19 שנים, מה שהופך אותו לסיור הביתי של כל הסיורים הביתיים.