על מה המקום הזה?המוזיאון הוא יחיד במינו בארצות הברית, והוא ממוקם באתר של מועדון USO לשעבר אשר נבנה בשנת 1942. המוזיאון עצמו נפתח בשנת 2009, ולמרות נזקי טורנדו בשנת 2013, הוא שופץ ונפתח מחדש וכעת גאה כמקום לספר את סיפוריהם של חיילים אפרו-אמריקאים.
איזה סוג של תערוכות נראה כאן?חיילים אפרו-אמריקאים נלחמו עבור ארצות הברית בכל מלחמה מאז הקמת המדינה, ובמוזיאון יש עשרות תערוכות מולטימדיה מרשימות שמפרשות אירועים ממלחמת העצמאות, עד לפעולות האנטי-טרור המודרניות. המצגות נעות משחזורים מעוררים של תנאי מלחמה ועד חשבונות מוקלטים בגוף ראשון ומשחקים אינטראקטיביים. יש התמקדות אמיתית בלמידה מעשית, כולל התקרבות לחפצים וישיבה על גבי סוס (דגם) להזדמנות צילום.
מי נוהג לבקר?עומק התערוכות והדרכים המגוונות שבהן הסיפורים מביאים לכך שיש משהו לכל אחד, מחובבי היסטוריה צבאית ועד לתלמידי בית ספר שלומדים. המוזיאון פונה לכולם, והיה חתך מרענן של מבקרים ביום שעברתי בו.
כמה זמן עלינו לחסום?המוזיאון נגיש לחלוטין וקטן מספיק כדי לראות אותו תוך כמה שעות.
חנות מתנות: חובה, מעוררת השראה - או לדלג עליה?יש חנות מתנות קטנה למוזיאון בלובי עם ספרים וחידושים שחלק מהאורחים ירצו לעיין בהם.
האם בית הקפה שווה עצירה?למוזיאון אין בית קפה, אבל יש בו שולחנות פיקניק מפולפלים בכל רחבי גן הזיכרון שמסביב לפטרונים להביא חטיפים משלהם.
יש עצות לבעלי זמן או תשומת לב?יש כל כך הרבה סיפורים מעוררי השראה וחלוציות שמסופרים במוזיאון. אחד המעניינים ביותר הוא זה של ג'סי ל. בראון של הטייסבורג עצמו, שהיה הטייס הימי השחור הראשון של אמריקה. יש גם תערוכה המוקדשת לאחות ההירואית מלחמת העולם השנייה רות ביילי ארל, גם היא מהאטיסבורג. סיפורם של חיילי באפלו לאחר מלחמת האזרחים הוא גם חובה לראות, וכך גם הצגת הסרט,פטריוטים עד הסוף: החייל האפרו-אמריקאי.
