בואו נתחיל בתמונה גדולה. מה האווירה כאן?
ה-High Line הוא דוגמה מושלמת למה שניו יורק עושה הכי טוב: משחזרת בחכמה חללים ישנים בדיוק למה שאתה רוצה שהם יהיו. כשמסילת משא נטושה באורך 1.45 מייל בווסט אנד של מנהטן הפכה לפארק ציבורי מוגבה ומעורב ב-2009, הגיעו בניו יורק בריצה. ה-High Line, המתנשא לגובה של 30 מטרים מעל השדרה ה-11 התוססת, הוא הישג מופתי של אדריכלות נוף הממזגת שבילי הליכה, ספסלים וכסאות נוח עם דשא, צמחים רב שנתיים, עצים ושיחים בהרמוניה מושלמת ללא מטופח. במקומות רבים נותרו פסי הרכבת המקוריים של ההיי ליין, מוסתרים בין ערוגות שתילה כמו שרידים דיסקרטיים של ניו יורק העתיקה, שנראה כאילו אומרים, "שנה כל מה שאתה רוצה, אבל אנחנו לא הולכים לשום מקום".
יש תכונות בולטות או חובה לראות?
יופיו של הנוף האורבני של ניו יורק מוצג במלואו ב-High Line, כמו גם מגוון רחב של יצירות אמנות מקוריות, שאצרו על ידי Friends of the High Line, ארגון השימור ללא מטרות רווח שמפקח על תחזוקה, תפעול ותכנות (בשיתוף פעולה עם מחלקת הפארקים והנופש של העיר ניו יורק). תוכנית האמנויות הציבורית של ה-High Line מציגה כישרונות מתפתחים מכל העולם, כולל הנרי טיילור, שילה היקס, לארי במבורג, גואן שיאו, מרגריט הומאו ומקס הופר שניידר. חלק מהחלקים בולטים יותר מאחרים, אז שמור על עיניך בזמן שאתה מסתובב, ואל תראה את הביקור שלך כפשוט וגמור, שכן התערוכות נמצאות בסיבוב מתמיד.
היה קל להתמצא?
אתה באמת לא יכול ללכת לאיבוד בחקר ה-High Line (הוא ליניארי; הכיוונים היחידים שהוא עובר הם צפון ודרום). היכנסו במפלס הרחוב ברחוב 34 או עלו במדרגות/קחו מעלית נגישה לנכים באחת מחמש הכניסות האחרות (רחוב Gansevoort, רחוב 14, רחוב 16, רחוב 23 ורחוב 30). רק אל תצפו לחצות את ה-High Line במהירות שיא; היא עמוסה לעתים קרובות בתיירים ובמקומיים עגלות עגלות. כשתהיה מוכן לרדת, פנה לנקודת הכניסה/יציאה הקרובה והיו בדרכך; לעתים קרובות זה מהיר יותר מאשר למצוא את הרחוב האידיאלי מלמעלה.
יש עוד עצות?
הגישה ל-High Line היא בחינם, אבל אתה תהיה טיפש לא לרפד את הארנק שלך לפני ההגעה כדי שתוכל לטעום כמה מהפינוקים שלו, במיוחד קצת תירס מתוק ו-cotija empanadas ב-La Sonrisa, קצת ג'לטו דובדבן חמוץ מ-L' Arte Del Gelato או פלטה בזיליקום ליים מניויורקינה.
