למה המלון הזה משך את תשומת לבך? מה האווירה?הצינורות החשופים באזור קבלת הלבנים והפוניקולר שלוקחים אותך אל הבניין הראשי מרגישים סטימפאנק ללא הגחמה. הנוף שמסביב סחוף רוחות ומרהיב עד מאוד. יש כנות לכל המקום. המלון הזה לא מתנצל על כך שפעם היה בית מטבחיים, אלא מערבב מנה של קסם חולני עם יופי טבעי ושירות מעולה כדי להניב אווירה לא מטופשת או קשוחית אלא ישרה, כמעט קשוחה. למרות שהמותרות היא אמיתית, מספיק חללים תעשייתיים נותרו שלמים כדי שתהיה לך תחושה של קמפינג במקום אסור, של להיות בעולם סודי.
מה סיפור הרקע?ישנם שני מלונות Singular, זה ונכס אחות חדש יותר בסנטיאגו. הם בבעלות פרטית. המבנים העיקריים נבנו כמפעל לעיבוד כבשים ב-1915 והמשיכו לתפקד ככזה גם בשנות ה-70 ולאחר מכן בקיבולת מוגבלת עד לתחילת שנות ה-90, אז ננטשו. צאצא של אחד המייסדים קנה את הנכס מתוך כוונה לשמר אותו כמוזיאון (הוא הוכרז כאנדרטה לאומית ב-1996), אבל אז עלה על הסיפון משקיע מסנטיאגו עם הרעיון להסב אותו למלון. המידע על הבעלים מועט, ולא נתקלתי בשום דבר על אורחים מפורסמים בעבר.
ספר לנו הכל על מקומות הלינה. יש עצות מה להזמין?בחדר שלי היו שתי מלכות, מכיוון שנסעתי עם חבר. זה היה נוח במיוחד אבל פשוט, כשהתכונה העיקרית הייתה חלון בגודל קיר המשקיף אל Ultima Esperanza Sound. חדר האמבטיה היה מרווח ומקסים. הטכנולוגיה הייתה בסדר, עד כמה שאני זוכר. לכל החדרים יש את אותו נוף (ההגדרה מזכירה לי קצת טווח נסיעה), אז אני חושב שכל אחד מהם יהיה מדהים באותה מידה.
האם יש תשלום עבור Wi-Fi?זה היה כלול והיה טוב.
שתייה ואוכל - על מה אנחנו מסתכלים?המסעדה מתמקדת בחלבונים מקומיים: כבש, גואנקו, סרטן מלך, צלופח. זה טוב. . . האוכל הצ'יליאני הוא לא האהוב עליי. החלל הפיזי של חדר האוכל הוא עצום (ודו-קומתי) אבל מפורק מספיק כדי לא להרגיש מהמם. נוף יפה אל הסאונד. הבר נפתח לחדר האוכל והוא קלאבי ונעים עם פיסקו חמוצים נהדרים. ארוחת בוקר (מזנון נחמד מאוד) כלולה בתעריף הבסיסי, ויש גם אפשרויות חצי פנסיון ופנסיון מלא עם יותר ארוחות כלולות.
והשירות?ללא תפרים. הכל היה קל. המלון מציע תפריט טיולים נרחב למדי: למשל, טרק של 12 שעות לבסיס ה-Paine Massif או שייט קיאקים על הסאונד או שיעור בישול עם השף המנהל.
איזה סוג של מטיילים תמצאו כאן?הרפתקנים אלגנטיים לובשי פטגוניה, סקרנים לפטגוניה. אורחים רבים שראיתי היו אמריקה הלטינית. היו משפחות וגם זוגות שנעו משנות ה-30 עד ה-60. זה היה קהל לקוחות צעיר ופעיל יותר מאשר ברוב מלונות היוקרה שראיתי.
מה עם השכונה? האם המלון משתלב, הופך את עצמו לחלק מהסצנה?המלון שוכן בבידוד גדול, לבדו על קו המים עם רציף מימי עיבוד הכבשים. אתה יכול בקלות לרכוב על אופניים (שמסופק על ידי המלון) לתוך פוארטו נטאלס, שהיא עיירה קטנה ונעימה, ברובה אזור היערכות לאנשים שנוסעים לטורס דל פיינה. ישנן חנויות ציוד חוצות ועבודות יד יוקרתיות, מסעדות, בתי קפה ומבשלת בירה תוססת. הסינגולר היא ללא ספק האופציה המרהיבה ביותר בסביבה הקרובה.
יש משהו שהיית משנה?אני יכול לתבל את המטבח הצ'יליאני באופן כללי, אבל זה לא ספציפי לסינגולר.
יש מאפיינים נוספים של מלון שכדאי לציין?הבריכה מקורה/חיצונית - אתה יכול לשחות מתחת לחלון ענק המשקיף אל הסאונד ולהיות בחוץ ברוח. גם הספא מקסים מאוד, ולסאונה יש את אותו נוף מרהיב.
שורה תחתונה: שווה? מַדוּעַ?כן - זה פשוט כל כך לא צפוי. החספוס של העיצוב והחספוס של התפאורה מעצימים זה את זה. השהות ב-The Singular מרגישה כמו הרפתקה בפני עצמה, וזה טריק נחמד, מכיוון שהוא ביסודו מלון יוקרתי.
