איך זה פגע בך כשהגעת?
ההליכה אל המרלטון מרגישה כמו הובלה אל המאה ה-19, שבה יש מעט עדויות לטכנולוגיה מודרנית, ושם האורחים והמקומיים מבלים בלובי המואר במעומעם, המחומם באח, הכולל הרבה עץ כהה ושטיחים עתיקים. היופי בלהיות כאן הוא לשכוח באיזה עידן אתה נמצא.
איך הקהל?
מטיילים נבונים שאוהבים להסתגר במלון קטן בכפר הם קבועים כאן, וכך גם סופרים מקומיים, אנשי אופנה ואנשי תקשורת שמעריכים את האינטימיות שבכל זה.
הכי חשוב: ספר לנו על החדר שלך.
חדרים ברמת הכניסה הם זעירים אבל כל כך מסוגננים, בצורה מאוד פריזאית. חשבו על גופי תאורה מפליז, רצפת עץ אלון אדרה, מיטות פרווה מלאכותית ומסגרות מיטה מוזהבות.
אנחנו משתוקקים לשינה עמוקה ומשקמת. הם השיגו אותנו?
מיטה נוחה במיוחד עם סדינים רכים עם ספירת חוטים גבוהה.
בבקשה תגיד לנו שהשירותים לא יאכזבו אותנו.
הדגשות שיש, רצפות שחור-לבן ואביזרי נחושת גורמים לחדר האמבטיה הקטן להיראות גדול יותר ממה שהוא (והוא באמת די קטן), ואנחנו אוהבים את המוצרים מ-CO Bigelow.
כולנו צריכים Wi-Fi טוב. מה המילה על זה כאן?
אינטרנט אלחוטי מהיר וחינמי.
משהו בולט בשירותים ותכונות אחרות? בין אם זה טיפול בילדים, חדרי כושר, מכוני ספא, אפילו חניה - כל מה שדבק בכם.
אורחי המלון עוברים לראש הרשימה במסעדת הבית, Margaux. זה דבר טוב, כי תרצו לנסות את עוף הרוטיסרי האמיש עם בטטה מרוסקת ולימון שרוף.
מה היה הכי בלתי נשכח - או שובר לבבות - בשהותך?
לשתות כוס יין ליד האח בלובי המדהים זה הדבר המושלם לעשות בערבים קרירים. כמו היכולת לעלות במעלית ישר למעלה לחדר לאחר מכן.
שורה תחתונה: שווה, ולמה?
למרות שהחדרים קטנים, הם יפים, וכך גם החללים המשותפים. ואם אי פעם תרגישו צפופים מדי, אתם באמצע גריניץ' וילג', עם כל המסעדות, הפארקים והחנויות שלו שאפשר לחקור.
