איך זה פגע בך כשהגעת?
פתח זה מגביר את עוצמת הקול של סוג הנוסע שנוסע לפואבלה. הצוות ברוזווד שילב היסטוריה, תפאורה, אוכל ושתייה בכל הדרכים הנכונות, ויצר מלון מהנהן לפואבלה ולמורשת על ידי שילוב חורבות ישנות בעיצוב, ובניית מה שעשוי להיות הגג המודרני ביותר בפואבלה, מגיש קוקטיילים ראויים לניו יורק עם נוף של הר הגעש. הלובי עמוס באמנויות מקומיות צבעוניות שמיד מרמזות על תחכום שהעיר לא ראתה בעבר.
נֶחְמָד. איך הקהל?
אמריקאים, אירופאים ומקסיקנים בשנות השלושים והארבעים לחייהם. כל האנשים עם טעם נהדר, שכנראה מכירים את המותג ונמשכו לפואבלה עם הגעתו של המלון.
הדברים הטובים: ספר לנו על החדר שלך.
הייתה לי סוויטה מרווחת ברמה בינונית. ההליכה בין המיטה לשירותים לקחה למעשה בערך 30 שניות תמימות, שזה זמן מה כשחושבים על זה. העיצוב היה כפרי: עצים כהים כבדים, בדים צבעוניים ומקומייםtalaveraקרמיקה במידת האפשר.
שווה לאכול בו?
זה היה אזור אחד שבו המלון איכזב אותי קצת. המסעדה מגישה תפריט בסגנון טקסס: טבעות בצל, סטייקים ועוף. אל תבינו אותי לא נכון, האוכל ברמה גבוהה וטעים, אבל בהתחשב בעובדה שמקסיקו היא ביתם של אחד מהמטבחים הגדולים בעולם, אני לא בטוח מדוע תרצו שאחת מהארוחות הבודדות שלכם תהיה משהו אחר. אבל האוכל שיוצא מהמטבח - במיוחד הריזוטו והתרד המוקרם - עשוי היטב.
משהו בולט בשירותים ותכונות אחרות? בין אם זה טיפול בילדים, חדרי כושר, מכוני ספא, אפילו חניה - כל מה שדבק בכם.
בריכת הגג - עם נוף של הר געש מעשן - נהדרת, והיא נמצאת ליד בר הגג, שיש לו רצפות אריחים יפהפיות ומקומות ישיבה נוחים בסלון.
שורה תחתונה: שווה, ולמה?
רוזווד בדרך כלל מקדימה את העקומה כשמדובר בפתיחה ביעד ממש לפני שהמקום הזה מתחמם, ונכס זה אינו יוצא מן הכלל. אנחנו אוהבים את המיטות הגדולות, הקווים הצבעוניים והדגשי האבן המגניבים בחדרים. אבל גם אם אתם לא לנים, בואו לבר התת-קרקעי, השוכן לצד בורות שטיפה לשעבר ששימשו את המקומיים לפני מאה שנה.
