ביקורת: בית סוניה

איך זה פגע בך כשהגעת?
מבחוץ זה לא נראה כמו מלון. זה נראה יותר כמו אחוזה, אחד מהבתים הישנים של הרובע הצרפתי עם תריסים ירוקים ויפים ופרזול מורכב שנוטף קסם. ברגע שאתה עובר דרך דלתות העץ, ותלך בשביל אבן המרוצף אל החצר השופעת מהמאה ה-19, אתה יודע שמצפה לך פינוק.

נֶחְמָד. איך הקהל?
נראה שרוב האנשים כאן מעריכים את הפרטיות שלהם (אין באמת שטחים ציבוריים משותפים מלבד החצר). אורחים בוגרים, עדינים, לבושים היטב ומנומסים.

הדברים הטובים: ספר לנו על החדר שלך.
יחידת הסופריור שלי שוכנת בתוך גלריה של חדרים דומים הנפתחים אל שביל משותף בקומה מעל החצר בניחוח המגנוליה. זה יכול להיות בן מאה שנה, עם מיטות אפיריון מעץ וקרשים חורקים, אבל זה צעד מקסים אחורה בזמן שאתה יכול לדמיין, עם עתיקות תקופתיות ובדים פרחוניים מפוארים.

אנחנו משתוקקים לשינה עמוקה ומשקמת. הם השיגו אותנו?
המיטה אולי מכילה כמה שנים אבל האיכות עדיין זרחה והשלווה המוחלטת פירושה שנת לילה נפלאה.

מה דעתך על הדברים הקטנים, כמו מיני בר או מוצרי מקלחת. משהו מזה מוצא את דרכו למזוודה שלך?
יצירות האמנות והקישוטים העתיקים המקוריים, ככל הנראה, אוצרים בצורה מושלמת, והמסורת של בית הספר הישן מהווה ניגוד יפה למצעים המצריים בעלי ספירת החוטים הגבוהה וה-Wi-Fi המהיר (שעובד היטב אפילו בחצר).

בבקשה תגיד לנו שהשירותים לא יאכזבו אותנו.
הצנרת פעלה בביקורנו, אבל לרוב, המקלחות ניתנות לשירות מושלם (ומגיעות עם מוצרי אמבט של מולטון בראון).

שירות חדרים: שווה?
למלון אין מטבח אבל הוא מספק את ארוחת הבוקר הנפלאה ביותר עד לדלתכם, מגש של ביסקוויטים חמים עדיין מתוצרת בית, שימורים מתוקים ומיץ תפוזים סחוט טרי.

צוות: אם אתה יכול להעניק לאחד גביע, מי מקבל אותו ולמה?
הג'נטלמן שמגיש ארוחת בוקר היא המילה האחרונה בקסם ובנימוס הדרומי.

משהו בולט בשירותים ותכונות אחרות? בין אם זה טיפול בילדים, חדרי כושר, מכוני ספא, אפילו חניה - כל מה שדבק בכם.
בר הכבוד של המלון הוא רעיון מענג בטרקלין יפהפה. המקום המושלם לאפריטיף לפני היציאה לסעוד.

מה היה הכי בלתי נשכח - או שובר לבבות - בשהותך?
מתעוררים ויוצאים להשקיף על חצר מלאה בשמש במה שמרגיש כמו וילה פרטית.

שורה תחתונה: שווה, ולמה?
תחושת הבריחה אין כמותה בעיר.