מה סיפור הרקע כאן?הבעלים של ברייט עשו את שמם עם P.Franco, בר יין עם 12 מושבים בקלפטון. הפטנטים היו מהמעלה הראשונה והאוכל היה אפילו טוב יותר, מבושל על כיריים עם שתי צלעות על ידי שפים אורחים לאתגר. ברייט, ההמשך, נמצא בעורף של לונדון פילדס. הבר והמסעדה האווריריים והמוצנעים - הפעם עם מטבח מתאים - הם המקום שבו המקומיים מגיעים עם ילדיהם במהלך היום. בלילה, החדר בוהק מאור נרות והמשקאות ממשיכים לזרום עד חצות.
איך היה הקהל?קריאייטיבים מאולפנים סמוכים וסטארט-אפים ופודיז ממקומות רחוקים יותר. יום או לילה, האווירה מאוד האקני; כולם לובשים מונוכרום וחופרים לך יין טבעי.
מה עלינו לשתות?הם יגישו לכם עונה או ורמוט וסודה, אבל בעצם זה הכל בגלל היינות, שהם ברובם לא מסוננים, ופחות או יותר תמיד טעימים. הרשימה אפית מבלי להיות בלתי נגישה (בקבוקים, מחולקים לפי סגנון במקום לפי אזור, מתחילים בסביבות 30 פאונד). לקינוח, ללגום כוס מרסלה סיציליאנית; היא מורכבת ומלוחה בצורה מרתקת, עם החום המלוח של הקיץ ליד הים.
אירוע מרכזי: האוכל. תן לנו את הנמוך - במיוחד מה אסור לפספס.התפריט בן עמוד אחד קצר ובטוח בעצמו, עם חותמת התאריך בראש. זו דרך מסודרת להדגיש שהמנות באמת משתנות מדי יום (אפילו להיטים ענקיים, כמו פריטה הלזניה המפורסמת, רק לעתים נדירות נשארים בסביבה לאורך זמן). הבישול של וויל גלייב ו"פפה" בלוודיר לא ראוותני אבל טעים, ממקרל בגריל פחמים ועד למאכלים טריים ללא דופי, מוגש עם מטבל פטרוזיליה ירוקה ופרמז'ן טעים, כלורופיל. אם המרכיבים נשמעים מאתגרים, שווה להסתכן בהם; אהבנו את הטליאטלה בציפוי ראגו של עוף. הקינוחים הם עונתיים ואף פעם לא מתוקים מדי - ריקוטה עם אפרסק צהוב בגריל, אולי, או פירות יער עם קרם עלי תאנה.
ואיך התייחסו אליך אנשי חזית הבית?מאובזרים בסינרי קנבס, אנשי הצוות הם אנשי מקצוע מושלמים: בהישג יד אם אתה צריך עצות, ללא כל ריחוף מביך. הבעלים המשותף של המסעדה, פיל ברייסי, הוא האיש שאפשר לדבר איתו על יינות - הוא הבחור עם הזקן והניצוץ בעיניים.
את מי כדאי להביא איתנו?למקום הזה יש כבוד לאוכלי אוכל אבל אפס יחס. לבלות עם חברים על בקבוק או שניים או להגיע לכאן לדייט ראשון: אם הכל ילך כשורה, כוס יין מזדמנת יכולה להיצמד בצורה חלקה לארוחת הערב.
