מה היו הרשמים הראשונים שלך כשהגעת?
מסעדת הדגל של קית 'מקנלי-זו גם המאסטר העומד מאחורי עמוד התווך של מנהטן אטמוספרית כמו פסטיס, האודאון, מינטה טברנה ומורנדי, שכל אחד מהם שווה ביקור-הוא סצנה גבוהה עם תקרה, מבחינה בראסרי כדי לסיים את כל הסצינות. מרטינים אינם כל-כך בבר ובדוכני עור אדומים עמוקים. כך גם פריטס סטייק שנחנק ברוטב פלפל. אבל הנכס המופלא עם המגוון הגבוה ביותר הוא הפטרונים. צפו לעקבים גבוהים וכוח בצורותיו הרבות - כמו זהניו יורקעטיפת המגזין כונתה כולם לחלוק ארוחה.
איך הקהל?
ראה לעיל - שיק, מבחן, לעתים קרובות אנימציה בשיחה. מצותת בחופשיות, במיוחד אם אתה נמצא בבר אחרי 9. בביקורי האחרון, רטריבר זהב לבן-בלונדיני מדהים שכב בשקט כמלאך מתחת לשולחן בעליה. מבטה היה משועמם.
מה עלינו לשתות?
מרטיני להתחיל, להיות בטוח, ואז בקבוק אדום לבבי כדי להתאים את מה שאחרי.
האירוע המרכזי: האוכל. תן לנו את השפל - במיוחד מה לא לפספס.
של בלתאזר,אליסון רומן אמרהרֵאָיוֹן: "האוכל כל כך גרוע, זה יקר מדי, אני אוהב ללכת לשם." היא מפסיקה לאפקט קומי - האוכל הוא פשוט צרפתי בסדר, אבל נכון שאתה באמת הולך לשם כדי ללכת לשם. עם הציפיות שלך נמדדות כדין, תיהנה ממרק בצל לא מסובך gratine וכמה אסקארגוט טעים וחמאה היטב בתור התחלה לפני שתעבור לאירוע המרכזי של סטייק פריטס. לקינוח, אין שום דבר שווה ללכת יותר מהפרופייטרולים המושלמים, שפכו עם שולחנות רוטב שוקולד חם.
ואיך התייחסו אליך האנשים הקדמיים?
השירות הוא ללא רבב - חם או חם וקשוב מול ההמולה העצומה.
מה האמת האמיתי מדוע אנחנו באים לכאן?
קלאסיקה אמיתית של העיר ניו יורק שטוב לצפייה באנשים-קבועים בכתף אל כתף עם הקבועים המילניום ליד קונים סוהו ליד אלוהים יודע מי עוד-זה רק ערב מקסים מובטח.
