תקראו לזה איך שאתם אוהבים: תחושת בטן. עין חדה. חוש שישי התפתח מכריתת אלפי מיילים אוויריים. אבל משהו נראה למטיילים רבים מוזר לגבי האופן שבו לכל המטוסים יש מאפרות בשירותים שלהם. אחרי הכל, עישון נאסר בטיסות פנים ארה"ב מאז 1990 (ועכשיו גם בטיסות בינלאומיות), ודיילים קוראים באופן שגרתי את מעשה ההתפרעות לנוסעים על כך שאסור להם לעולם לעשן במטוס.
ובכל זאת, זה נמצא, בכל חדר אמבטיה: מאפרה נוחה, הממוקמת בדרך כלל בחלק הפנימי של הדלת.
לכל הפחות, מאפרות במטוסים ללא עישון נראות כמו אקסטרווגנזה של מסרים מעורבים, דומה במקצת למושגים של "שיזוף בריא" ו"סופגניית ויטמין". הצבת מדבקה ללא עישון ליד כל מאפרה מוסיפה לדיסוננס הקוגניטיבי.
במהלך השנים צפו פלייריםכמה תיאוריותעל המאפרות. (טיפ לבלוגר ולנוסע מתמידמאט סימונסעל שהעלית את הנושא הזה מחדש לאחרונה.) אולי רוב המטוסים ישנים וקודמים לשינוי בחוקי העישון, כך שלא משתלם לחברות תעופה לעבוד מחדש על הכלים ולהסיר אותם. לזה אנחנו מגיבים, ברצינות? זה יקר מדי להוציא מאפרות?
תיאוריה נוספת שעושה את הסיבוב היא שבואינג ואיירבוס מייצרות מטוסים בתהליך אחד שמתאים לכולם, וזה לא משתלם לבנות כמה מטוסים ללא המאפרות. אך בהתחשב בכך שאין חברת תעופה גדולה בעולם שמתירה עישון, התיאוריה הזו לא נראית סבירה. בנוסף, כל חברת תעופה גדולה קונה חללי פנים של מטוסים המותאמים אישית לצרכיה, וזה יהיה מוזר אם מאפרות היו חריגות גדולות שאי אפשר לשלול.
כדי לנקות את האוויר בעניין זה, אנו פונים למקצוענים.
מסתבר שחברות תעופה נדרשות לפיחוֹקשיהיה מאפרה על דלתות השירותים של כל מטוס, הודות לתקנה של מינהל התעופה הפדרלי (FAA). ב אהוֹרָאָהעודכן לאחרונה בשנת 2000, מאפרה היא חלק מ"הציוד המינימלי", כלומר אם קורה משהו למאפרה אחת, חברת תעופה חייבת להחליף אותה תוך שלושה עד עשרה ימים, בהתאם לנסיבות. (למקרה שתהיתם, לאיחוד האירופי יש תקנות דומות.)
אז מה התיאוריה מאחורי החוק? דובר ה-FAA (שביקש לא למנות את שמו) הבהיר לנו במייל: "למרות שעישון אסור, אנשים רבים ממשיכים לעשן במטוסים. זה מספק מקום לשים סיגריה, מלבד פח האשפה, או מקום פחות רצוי בו האפר עלול להצית שריפה."
רוס צ'ייט, פרופסור חבר למדע המדינה ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בראון ומחבר הספר "קביעת תקני בטיחות: רגולציה במגזר הציבורי והפרטי", שקל גם הוא: "אפילו עם כללים נוקשים נגד עישון ועם גלאי עשן רגישים, אנחנו יודעים ש אנשים מסוימים יפרו את הכלל אם ישנן שיטות סילוק בטוחות, הפרת הכלל לא תוביל לסכנת שריפה חמורה, מה שעלול לקרות אם, נניח, מישהו יפטר. סיגריה, למשל, במתקן המגבות."
ובכל זאת, האם המאפרות הן לא הסתה להפרת החוק?
צ'ייט מגיב: "אני לא רואה איך אפשר לומר שזה מעודד עישון מכיוון שגלאי העשן הם גם מאוד ברורים וגם רגישים מאוד. אתה באמת לא יכול "להתחמק" מהעישון בשירותים מבלי להיתפס. אבל שוב, כאשר דיילת חברת התעופה דופקת בדלת בגלל שגלאי העשן הופעל או התעסק בו, לא רוצים שהמפר יעשה שום דבר עם הסיגריה שעלול לגרום לבעיה חמורה".
אה, טוב. התיאוריות האחרות האלה נשפו עשן. אבל אל תרגישו רע אם החשדות שלכם לגבי הסיבה מאחורי המאפרה לא התגלו. התנחם בכך שאתה יודע שנסעת היטב כאשר אתה קולט את החריגות הקלות, כגון כאשר חגורת הבטיחות במחלקת התיירים שלך כוללת כרית אוויר (רמז: היא נמצאת בקופסה המסורבלת למעלה) או כאשר במושב במחלקת העסקים שלך יש כרית אוויר. מחזיק לבקבוק מים במצב מעט שונה מהמקובל. אז אם גם שמתם לב שבשירותים יש מאפרות, מזל טוב. יש לך אינסטינקטים נהדרים, כוחות התבוננות עמוקים, ובעל מיומנות שגדלו מרכישת זמן נסיעה רב.
צילום: נג'לה פאני/קורביס
