אני חושב שבטוח לקרוא לי קצת מעריצה של JetBlue: אני טס בחברת התעופה בקביעות, יש לי את כרטיס אמריקן אקספרס ממותג JetBlue כדי לקבל יותר נקודות, ואפילו את "תגי הנוסע המתמיד" הנחשקים כדי להוכיח זאת. אבל ב-7 בנובמבר הייתה לי הזדמנות ראשונה לחוות את שירות "Mint" של JetBlue, הדרך המעט יותר דמוקרטית שלו לומר מעמד ראשון או עסקים. חברת התעופה משתמשת ב-Mint כבר יותר משנה בטיסות הנוסעות מניו יורק ללוס אנג'לס או לסן פרנסיסקו, אך כעת היא מציעה מחלקה של Mint בטיסות מניו יורק לברבדוס ולארובה. הייתה לי הזדמנות לבחון את המושבים החדשים בטיסה של ארבע וחצי שעות לברבדוס - טיול שכבה ומלא בסרטים שהייתי שמח לחזור עליו.
JetBlue ממוקמת בניו יורק, כמו רבים מהשותפים שלה. הארוחות במנטה מוגשות על ידי מסעדה אופנתית אמריקאית חדשהסקסון + שחרור על תנאי- האורחים מקבלים רשימה של חמש צלחות זמינות על הסיפון, ויכולים לבחור עד שלוש. מכיוון שהשעה הייתה מוקדמת בבוקר ודילגתי על ארוחת הבוקר בבהילותי לשדה התעופה JFK, הלכתי בגדול: פנקייקים עם גרעיני רימון, אגס עלום וקרם פרש; שקשוקה חצילים חריפה עם פטה; וביצים מקושקשות שמנת עם רטטוי וחמצת צלויה. (שני הפריטים הראשונים הם גם התמחויות Saxon + Parole בשטח.) המנות הוגשו זו לצד זו במנות לבנות אלגנטיות, ואחריהן צלחת פירות עונתית וסורבה "ספייסינג סיידר" מבית Ample Hills Creamery של ברוקלין שטעמו כמו. רסק תפוחים צונן ומעודן.
כל כך הוסח דעתי מכל אפשרויות האוכל שחלפה כמעט שעה לטיסה לפני שהתחלתי להבחין בכל תכונות המושב. JetBlue צריכה לבנות מטוסים מותאמים אישית משלה (הייתי על מטוס בשם Never a Dull MoMint) כדי להתאים לתצורת מושב שאין דומה לה בעולם הכלכלה הפרימיום/מחלקת עסקים: סידור ה-2-1-2 מושבים שלו אומר שכל נוסע ב-Mint יכול למתוח את רגליהם החוצה מבלי להטריד את האדם שמולם. לטלוויזיות בגודל 15 אינץ' יש מפה של המושבים מכל זווית, כאשר כל חלק מסומן: יש מקום נסתר לאחסון בקבוק מים ונרתיק רשת ליד כפות הרגליים כדי לאחסן את הנעליים שלך אם תוריד אותן באמצע הטיסה; כפתור כחול ליד הכתף שלך מציין אם אתה רוצה שאנשי הצוות יעירו אותך לשירות אוכל אם אתה נרדם ("על" פירושו "כן"). כמו בסלון הציפורניים, יש כפתור ל"עיסוי"; שלא כמו בסלון הציפורניים, אין לך אפשרות לבחור בין לישה או גלגול.
אחד השירותים הפופולריים ב-JetBlue הוא שירות הטלוויזיה בלוויין שלו: בשלב זה, אני יודע שזמן הטיסה באוויר מניו יורק לעיר הולדתי ראלי, צפון קרוליינה, הוא בערך באורך של אחדחוק וסדרשידור חוזר. אבל טלוויזיה בלוויין אינה אפשרית ברגע שהמטוס מחוץ לטווח הכיסוי, וכמעט כל הטיסה לברבדוס הייתה מחוץ לטווח הכיסוי האמור. הפתרון של JetBlue היה להציע חצי תריסר סרטים בחינם (בדרך כלל הם עולים $5) וליצור את "Fly-Fi Hub", חבילה של כתבות עיתונים, פרקי טלוויזיה ודוגמאות ספרים שהיו זמינות בחינם דרך הענן של JetBlue. שירות אינטרנט ב-Fly-Fi באוויר. אני בחרתירחוק מהקהל המשגע,כַּמָהוול סטריט ג'ורנלמאמרים, והלחצן הכחול פועל. הדיילת חילקה בבית שמיכות אפורות בגודל של שמיכת פוך, וכריות נעימות תואמות. התעטפתי בפקעת מנחם והפעלתי את הרומנטיקה הבריטית ספוגת הגשם. שלא באשמתו של תומס הארדי, הייתי בחוץ קר. עד שנחתנו בברידג'טאון, הייתי רגוע ומלא. רק אז זה פגע בי - קטע החופשה אפילו לא קרה עדיין.
לילית מרקוסהוא עיתונאי מברוקלין וכותב תורם עבורCondé Nast Traveler.ספרה הראשון,Save the Assistants: מדריך לשרוד ולשגשוג במקום העבודה,פורסם על ידי Hyperion. היעדים האהובים על לילית כוללים את ליסבון, תל אביב, נאשוויל ומקסיקו סיטי. עבודתה הופיעה גם ב...קרא עוד
