כמי שחי ונשם את החוויה של ניווט בעולם שלא תמיד תוכנן עבורי, המחשבה על מסע בחלל תמיד הרגישה כמו חלום - מקום שבו כיסאות גלגלים ושיתוק ירגישו מיושנים. אבל מעולם בחלומות הכי פרועים שלי לא חשבתי שאוכל לחוות את זה ממקור ראשון.
ממש לאחרונה, במסגרת סרט דוקומנטרי שהפקתי יחד עם החברה של ריס ווית'רספון, Hello Sunshine, השתתפתי בטיסת אפס כבידה. החוויה הייתה לא פחות משינוי חיים. לצוף חסר משקל באפס כוח משיכה זה משהו שמילים לא ממש מצליחות לתפוס.
להיות האישה הבריטית המשותקת הראשונה שחוותה אפס כוח משיכה פירושו הרבה יותר מסתם הריגוש של חוסר משקל. זו הייתה הצצה לעתיד שבו נמצא החללנגיש לכולם, לא משנה היכולות שלהם.
מסע בחלל נחשב בדרך כלל כעבוררוב בני האדם המובחרים: אסטרונאוטים, טייסים ואנשים במצב פיזי שיא. אבל AstroAccess, ארגון חלוצי ללא מטרות רווח, מוכיח שחלל צריך ויכול להיות עבור כולם. המשימה שלהם היאלשבור את המחסומיםלחלל על ידי הבטחת שאנשים עם מוגבלויות יהיו חלק מהעתיד שלו. בין אם אתה עיוור, חירש או עם לקות ניידות כמוני, AstroAccess פועלת ללא לאות על מנת להבטיח שנסיעות בחלל לא רק יכילו אנשים עם מוגבלויות - היא כוללת אותנו.
AstroAccess פועלת להבטיח שהעתיד של מסע בחלל יהיה כוללני ונגיש.
Getty Imagesטיסת אפס הכבידה שלי הייתה חלק מסדרה מתמשכת של משימות לפיתוח פרוטוקולים וטכנולוגיות להנגשת מסע בחלל. המשימות הללו כוללות אנשי צוות נכים כמוני, מה שמאפשר לנו לחוות חוסר משקל ולדווח על מה עובד ומה לא. גישה מעשית זו פירושה שכל טיסה היא לא רק ריצת מבחןתיירות החלל, זוהי משימת מחקר חיונית שנועדה לפתח פתרונות שיכולים לשנות את עתיד המסע בחלל.
כשנודע לי לראשונה שאהיה חלק מהמשימה של AstroAccess, מוחי התרוצצו בשאלות. האם ארגיש חסר משקל? איך הייתי נע באפס כוח משיכה? האם כיסא הגלגלים שלי יהווה מכשול? כל השאלות הללו נמסו כשפגענו בקשת הפרבולית הראשונה, התמרון שיוצר את סביבת האפס כבידה.
רגע אחד שכבתי שטוח, וברגע אחר כך צפתי. התחושה לא דומה לשום דבר שאי פעם הרגשתי. לא מדובר רק בחופש מכוח הכבידה – אלא בחופש מהמגבלות הפיזיות שאנו נתקלים בהן על פני כדור הארץ. פתאום, לא ניווטתי בעולם שנבנה לבלתי נכים; ניווטתי בעולם חדש שבו המוגבלות שלי לא הרגישה כמו חיסרון. יכולתי לנוע בחופשיות, לחוות דברים בצורה ייחודית לי ולתרום תובנות שיכולות לעצב משימות עתידיות עבור נכים אחרים.
יחד עם משתתפים אחרים עם מוגבלויות, הצלחנו לתעד ולשתף את המשוב שלנו עם צוות AstroAccess. זה כולל הכל, החל מתכנון חלליות ניתנות להתאמה ועד ליצירת פרוטוקולי בטיחות עבור אסטרונאוטים עם מוגבלויות שונות. מדובר על יותר מסתם יצירת כמה מקומות לינה. מדובר בעיצוב מחדש מהותי של האופן שבו אנו חושבים על מסע בחלל.
סופרת Beyond Barriers, סופי מורגן, חווה את הריגוש של חוסר משקל בטיסה באפס כבידה.
לורן ת'ילט/סאות'ווסטאתם עשויים לשאול את עצמכם, "מדוע חשוב להנגיש את החלל כשיש כל כך הרבה בעיות כאן על כדור הארץ?" התשובה פשוטה, כפי שטוענת AstroAccess: "אם נוכל להנגיש את החלל, בוודאי נוכל להנגיש כל חלל."
חלל נתפס לעתים קרובות כאתגר האולטימטיבי. זה קשה, בלתי צפוי ולא סלחן. אם נוכל לפתח טכנולוגיות ופרוטוקולים המאפשרים לאנשים עם מוגבלויות לשגשג בסביבה הזו, אז נוכל להחזיר את החידושים האלה לכדור הארץ.
יתרה מכך, על ידי הנגשת החלל, אנו שולחים מסר רב עוצמה: אנשים עם מוגבלויות שייכים לכל היבט של חקר אנושי, חדשנות וקידמה. הפרויקט הזה מאתגר תפיסות מיושנות של מה אנחנו יכולים ומה אנחנו לא יכולים לעשות ומפרק את המחסומים שהחזיקו אותנו בצד בכל כך הרבה תחומים במשך כל כך הרבה זמן. זה מראה לעולם שנכות אינה מגבלה; זה חלק בלתי נמנע מחיי היום-יום, וכישלון להכיל אנשים עם מוגבלויות רק יעמיד את המין האנושי כולו בעמדת נחיתות.
AstroAccess מתמקד בקולות ובחוויות של אנשים עם מוגבלויות. מלכתחילה הם שיתפו מדענים, מהנדסים ואסטרונאוטים נכים במשימתם להבטיח שהנגישות אינה תוצאה שלאחר מכן; זה אבן פינה. חברות כמו SpaceX, Virgin Galactic ו-Blue Origin בוחנות גם דרכים להפוך את נסיעות החלל ליותר כוללות.
החידושים שמפותחים לחלל-טכנולוגיות מסייעות חדשות או עיצובים ניתנים להתאמה - ניתן להשתמש כדי לשפר את הנגישות בחיי היומיום. אפקט האדווה של הפיכת החלל לנגיש עשוי לשנות את העולם עבור אנשים עם מוגבלויות בדרכים שעדיין איננו יכולים לדמיין.
אז, כשאנחנו מסתכלים אל הכוכבים, בואו נסתכל גם סביבנו. העבודה המתרחשת עבור עתיד בחלל אמורה לסלול את הדרך לעולם מכיל ונגיש יותר כאן על כדור הארץ. אם נוכל לחלום על עתיד שבו נכים חוקרים את הכוכבים, נוכל בהחלט לבנות הווה שבו לנכים תהיה גישה שווה לכל היבט של החיים.