זום החוצה. על מה המקום הזה?
בתוך הבית העירוני הג'ורג'יאני האלגנטי בבלומסברי הממוקם במרכז, שם כתב דיקנס גם את אוליבר טוויסט וגם את ניקולס ניקלבי, הרומנים האהובים שלו מתעוררים לחיים. המחבר התגורר כאן רק כמה שנים, וזו אולי הסיבה לכך שהמוזיאון הזה לא ידוע כמו שהוא.
תכירו אותם לפי האוסף הקבוע שלהם: איך היה?
יותר מ-100,000 חפצים - כולל כתבי יד מקוריים, מכתבים ודיוקנאות - שנותנים תובנה על חייו של אחד הסופרים האהובים על בריטניה. חדר האוכל הכחול, עם וילונות הזהב המשוכללים שלו, הוא גולת הכותרת; השולחן הערוך כאילו מחכה שמשפחת דיקנס תרד לשתות תה.
מה עשית מהקהל?
אלא אם כן תזמן את הביקור שלך עם הגעת קבוצת סיורים, הבית בדרך כלל לא צפוף מדי, וזה גם כן בהתחשב בגרם המדרגות הצר.
בטיפ המעשי, איך היו המתקנים?
ישנה גישה במעלית לארבע הקומות הראשונות, אך רק מדרגות עד לעליית הגג.
האם בית הקפה שווה עצירה, או שעלינו פשוט לתכנן ללכת למקום אחר?
בית הקפה הוא מקום מעין עוגה וקפה ולא מקום בו תוכלו לעצור לארוחת צהריים מלאה. יש בו שולחנות בגן היפהפה מוקפת חומה ושירות מבחור עם כיפה שטוחה, מה שמרגיש כיף ולא דביק.
יש עצות לבעלי זמן או תשומת לב?
שעה מספיקה כדי לקבל טעם משביע רצון מהמקום אבל צריך שניים כדי לא להרגיש ממהרים.
