התקרב. על מה המקום הזה?
מפוארים טיול בחזרה לאורך הזמן? ממש מעבר לפינה משוק Buzzy Spitalfields, יש בית ישן ותיק יפהפה בספיטלפילדס שהוא בעצם עיוות זמן נפלא. דניס סברס האמריקני האקסצנטרי קנה את הבניין המתפורר המתפורר בשנת 1979 והפך את כל העניין ליצירה מדהימה של אמנות, ושחזר באופן אטודי את חיי הבית של דורות שונים של משפחת הוגנוט המתגוררת משנת 1724 עד 1919 (ומתגורר שם בעצמו בו זמנית! ). סברס נפטר בשנת 1999 אך הבית נשמר בצורה מושלמת והוא אחד המוזיאונים המדהימים ביותר בלונדון.
האוסף הקבוע של המוזיאון הוא התכונה המגדירה שלו: איך זה היה זה?
סברס אספו ריהוט עתיק וממצאים כדי לספר את סיפור הדורות השונים של משפחת ג'רוויס הדמיונית: כל חדר יוצא דופן מבוסס על תקופה שונה שמסירה אותך מעוני קשה לעושר אמיד ובחזרה. כשאתה חוקר את הבית האטמוספרי, זה מרגיש שהמשפחה זה עתה יצאה מכל חדר כשאתה מגיע: יש אוכל טרי שנאכל למחצה על השולחן, ניחוח האבקה והבושם שעדיין באוויר, מצעים מקומטים והצלילים מחיי הרחוב של Spitalfields זממים בעדינות ברקע. אין הרבה דרך להסבר בכל חדר, במקום זאת סברס רצו שאנשים פשוט יהיו שקועים במלואם ויאפשרו לדמיונם להשתולל.
תערוכות גורמות לנו לחזור. למה אנחנו יכולים לצפות?
שום דבר לא משתנה בבית דניס סברס וזה היופי בזה - זו סדרה של רגעים בזמן שנשמרו מהורהר. המקום כולו מואר באור נרות כך שהוא יכול להחשיך למדי בנקודות והסיורים נעשים בשקט מוחלט שמוסיף לאווירה מעט מצמררת ועם זאת קסומה. תשומת הלב לפרטים הקטנים מדהימה ומה שיותר פראי הוא לדמיין שספרים חיים בפועל במרחב הזה. אתה יכול לראות את המחשב, הכובע והז'קט הישן שלו מנוקד סביב אם אתה מסתכל מקרוב. היום זה עדיין מיושב על ידי אחד מחבריו, שישן בחדר השינה הראשי, אך לא תבחין בשום זכר מהם.
מה עשית מהקהל?
זהו מוזיאון נישה די: אחד לחובבי ההיסטוריה, חובבי הפנים ואלה לחללים תיאטרליים, אך באמת שכל מי שמבקר ייקבע מייד לחוויה הכבויה. יש רק מספר קטן של אנשים המותרים בפעם אחת וכולם מסתובבים בכבוד בהצצה לעציצי החדר ולומדים את הציורים הרפאים. ילדים מותר להיכנס אבל אין נגיעה או מדברים כך שהם יכולים להתסכל די מהר, כך שאולי טוב יותר לילדים גדולים יותר.
בטיפ המעשי, איך היו המתקנים?
זה בהחלט לא מרחב נגיש: יש מדרגות תלולות ורצפות לא אחידות לאורך כל הדרך. ניתן להכניס רק תיקים קטנים, אל תביא כיסא כיסא ואל תחשוב אפילו לנסות לבוא בעקבים גבוהים המתרחשים. אין לאן לשבת ואין שירותים זמינים שלא הופכים את הביקור הנוח ביותר, אבל אתה כאן רק 45 דקות לכל היותר.
יש סיורים מודרכים שכדאי לנסות?
עם ההגעה תתקבלו בחוץ ותקבלו מעט סקירה כללית על ההיסטוריה של הבית לפני שתותרו. רוצה לשבור את שלטון השתיקה. אל תהסס לשאול את האדם מחוץ לכל שאלה בדרכך החוצה. ישנם מפגשים מודרכים עצמיים בשבת אחר הצהריים של יום שבת וביום ראשון, משבצות שקטות של נרות בערבי שישי, אבל אם אתה רוצה לצלול קצת יותר עמוק, יש גם הופעה עוצמתית של 75 פאונד בה אתה מקבל סיור דרמטי בהובלת השחקן בבית.
חנות מתנות: חובה, מעוררת השראה - או לדלג עליה?
לא כל כך הרבה חנות מתנות כמדף מתנה, יש כמה קטעים ובובים למכירה שהושפעו מהבית כולל נרות וספרים, אך לא מספיק מספיק כדי לשחזר את האווירה בבית.
האם בית הקפה שווה עצירה?
אין כאן אפילו מקום לשירותים, קל וחומר בית קפה, אבל למרבה המזל זה ממש ליד Spitalfields שם יש המון מקומות לתפוס ביס בשוק ופאבים ישנים ונחמדים כמו עשרת הפעמונים.
יש עצות לניתוק בזמן או לתייחסות?
אתה מקבל רק משבצת של 45 דקות לחקור אבל זה הרבה זמן להסתכל טוב סביב כל אחד מהחדרים על פני ארבע הקומות ולהתמכר למסע זמן פנטסטי.
.jpg)
