ביקורת: מוזיאון פרידה קאלו

על מה המקום הזה?
זֶהמקסיקו סיטיהמוזיאון, הידוע גם בשם "Casa Azul" בשל המראה החיצוני הכחול הקובלט המזעזע שלו, הוא המקום שבו פרידה חלו נולדה וגדלה. היא גרה (ובסופו של דבר מתה) בבית, אותו חלקה עם עמיתה האמן/בעלה, דייגו ריברה. בעוד האוסף של יצירות האמנות שלהם קטן, מה שאולי מרשים יותר הוא האוסף של בני הזוג של אמנות עממית, חפצים פרה-היספנים, תצלומים, מזכרות, חפצים אישיים ועוד.

איך הקולקציה?
יש רק כמה ציורים של חאלו וריברה בנוסף לאמנים עכשוויים אחרים של תקופתם. אבל לא משנה, לראות את הבית עצמו ואיך היא חיה זו הסיבה שאתה כאן. הבית נשמר ומתוחזק בקפידה; קל לדמיין את החללים כפי שהיו בתקופתו של קאלו. בדוק את המטבח הזה, למשל, שחומם על ידי עץ עם קצואלות ענקיות לבישול. (יש מתכון לרוטב השומה של פרידה על הקיר). אוסף הבגדים והמחוכים שנזקקה לפרידה כדי לתמוך בגופה לאחר התאונה הטראומטית שעברה מעניקים מבט אינטימי על ההתמודדויות היומיומיות של האמנית.

מה עשית מהקהל?
התורים בקאסה אזול מטורפים. קנה כרטיסים מבעוד מועד כדי לדלג על רוב הטרחה; המתנה של שעות בחוץ היא רוצחת מורל גדולה. אם אפשר, לכו במהלך השבוע כדי שתוכלו להקדיש זמן לספוג הכל פנימה.

בטיפ המעשי, איך היו המתקנים?
ברגע שנכנסים אליו, יש מסלול קבוע לסיור בבית. קל לחפור בחלל, אם כי צוואר בקבוק מצטבר לפעמים בסופי שבוע עמוסים. שימו לב שהבית ישן ולכן לא כל הקומות נגישות לכיסאות גלגלים, ולמבקרים אסור לצלם.

יש סיורים מודרכים ששווה לנסות?
ילדים יכולים להרים מדריכים בצורת קוף בכל חדר המספקים הסבר קצר על מה שהם רואים, בתוספת חידון כדי לבדר אותם.

חנות מתנות: חובה, מעוררת השראה - או לדלג עליה?
חנות המתנות קטנה אך מלאה בכל טוב בהשראת פרידה, ממגנטים וגלויות ועד תכשיטים וצעיפים.

האם בית הקפה שווה עצירה, או שעלינו פשוט לתכנן ללכת למקום אחר?
בית הקפה הקטן שוכן בגנים היפים של הבית; זה מקום נחמד לשבת ולהרהר בו ביום שקט במוזיאון.

יש עצות לבעלי זמן או תשומת לב?
תעשה את זה. בְּהֶחלֵט. החלל מגוון ומעניין, עם אלמנטים פנימיים וחיצוניים. תשעים דקות זה אידיאלי.