זום החוצה. מה התמונה הגדולה כאן?
למעשה יש שני סיורים שתוכלו לקחת בברוקלין החסידית: פרידה ויזל מוויליאמסבורג ומשפחת פרידמן מקראון הייטס. הראשונים נפגשים ברחבת האוטובוסים ממש מתחת לגשר וויליאמסבורג, השני סביב שולחן האוכל של בית המשפחה. פרידה משתמשת במיקרופון ובאוזניות כדי שהמשתתפים בסיור ישמעו אותה תוך כדי שיטוט קצת, בני הזוג פרידמן לא. כל המעבר נעשה ברגל. בהחלט להזמין מראש.
ספר לנו על חבריך לטיולים.
למרות שהם שונים באופן ניכר באופן כללי ולכן כדאי לקחת את שניהם, אני יכול לומר באופן אנקדוטי שההמונים די דומים: קבוצות קטנות של אנשים מתעניינים שמחפשים לבלות כמה שעות בלימוד על קהילה שאינה שלהם. חלקם יהודים עם מוצא מזרח אירופי, חלקם לא.
איך המדריכים?
גם פרידה וגם פרידמן המובחר שלנו, הרב מאייר בן ה-25, הם מומחים כי הם גדלו בקהילות החסידות שלהם. מאייר נשארת חלק ממנו, בעוד פרידה חילצה את עצמה מסיבות אישיות עבורה. חשוב לציין שבזמן שהיא עזבה, היא לא הלכה רחוק, ובחרה להישאר בסביבה ללמד אחרים על המקום הזה שהיא גדלה בו.
משהו שתזכור בעוד שבועות או חודשים או שנים מעכשיו?
יש הרבה. אם אתה גר בצפון ברוקלין כמוני או אפילו רק עובר דרכה פעם אחת, אתה תבחין בחסידים ותרגיש שנפגע מהקצה של ההבדל הנראה לעין בינך לבינם. ראיתי אנשים מביטים בהם כמו חיות בגן החיות! אז זה משכנע להקדיש כמה שעות ללמוד עליהם, מתוך חומרת ההיסטוריה שלהם והרשעות שלהם (אלה קבוצות הטיולים המנומסות ביותר להולכי רגל שאי פעם הייתי בנפרד, שכן מלמדים אותנו מיד לא לעשות אף אחד מהחסידות גברים עוברים דרכנו, אלא שכולם יישארו בצד אחד של המדרכה) למוזרויות כמו טלפונים סלולריים כשרים וצהובונים עבריים שמתמקדים באופן לא פרופורציונלי בתאונות דרכים.
למי הסיור הזה הכי מתאים?
אם אי פעם התפתית להצטרף (או הצטרפת) לאחד מאותם סיורי הליכה של איטליה הקטנה או צ'יינה טאון, זה בהחלט בשבילך. אבל כל מי שיש לו תחומי עניין סוציולוגיים, דתיים או תרבותיים יהיה גם טוב בהרבה על שהלך.
.jpg)
.png)
