אז, אתה יכול לספר לנו קצת על המקום הזה?
קשה שלא לשים לב ל-The Green Parrot, מוסד חוקי של קי ווסט שנפתח בשנת 1890. בטח, זה קצת בר צלילה, אבל זה בר צלילה עם היסטוריה - וזה חלק מהקסם שלו. וכך גם סצנת המוזיקה החיה המהממת שלה; למעשה, זו המוזיקה החיה שכנראה תמשוך את עיניך לעבר המכולת שהפך לבר מלכתחילה.
לְהִתְקַרֵר. מי נוטה לבוא לכאן?
בעוד שמבצעי ה-happy hour הליליים של The Green Parrot מושכים את כל סוגי ההמונים, זה בדרך כלל יותר מקום של מקומיים. אבל הוא מלא בסוג של מקומיים שלא מתעצבנים שאתה פולש לכר הדשא שלהם (כן, הפנים שלך מעט כוויות שמש מסגירות אותך). כמו כל בר בן יותר מ-125 שנים, אתה לא בא לכאן בשביל משטחי שיש מלוטשים ומקומות ישיבה מעוצבים אלגנטיים. הבר עשוי עץ, השרפרפים עשויים עץ, והעיצוב הוא אמריקנה טהור עם דגלים והמון אביזרים מוזיקליים. הדרך היחידה להתבלט היא להזמין משהו אחר מלבד בירה קרה כקרח.
מה עלינו לשתות?
התוכי הירוק הוא ג'וינט בירה לכל אורכו. כן, יש משקאות אחרים, אבל אל תטרחו: טיוטה קרה היאקַפְּדָנִיכָּאן.
יש חטיפים טובים?
פופקורן טרי.
איך השירות?
הצוות רגיל להמונים. הם יעילים מאוד, מספקים משקאות כמו מכונות להגשת קצף במשך שעות על גבי שעות, ובכל זאת הם איכשהו מפנים זמן לשוחח עם הפטרונים שלהם, מה שבאמת מוסיף לאווירה חסרת הדאגות, הכל הולך.
לסכם את זה: בשביל מה אנחנו באים לכאן?
התוכי הירוק הוא חלומו של חובבי מוזיקה חיה: זה כיף וחגיגי, והוא מוציא מנגינות שבעה לילות בשבוע. רק תהיו בטוחים שאתם מבקרים עם אנשים אחרים שחושבים במוזיקה, מכיוון שרמת הדציבלים עולה ככל שהלילה נמשך. אם אתה מגרד לכמה מנגינות חיות אבל מעדיף להימנע מהרעש, קפוץ לדרינק מוקדם יותר בערב - בסביבות 17:30 בערך. אתה יכול להאזין ללהקות של אותו לילה עושות את בדיקות הסאונד שלהן במקום, ובנוסף לעשות את זה בדיוק בזמן ל-happy hour - win-win.
