למה המלון הזה משך את תשומת לבך? מה האווירה?גילוי הריוקאן העתיק הזה הוא חלק מהכיף. הלול הבר בעל שמו הבולט מהמרזבים מעניק אלמנט טבעי מסוים לסביבה. רצפות חורקות, אמבטיות ברוש עם מי קיטור חמים ומחצלות טטאמי מגבירים את החושים בכל סיבוב. אתה מרגיש מיוחד להפליא בכל דקה שאתה כאן.
מה סיפור הרקע?הוא מנוהל על ידי הדור השישי של משפחת נישימורה. צ'רלי צ'פלין וליז טיילור שניהם שהו כאן בעבר, כמו גם כמה סופרים ומשוררים יפנים מפורסמים - ואפילו הקיסר לשעבר של יפן ומשפחתו.
ספר לנו הכל על מקומות הלינה. יש עצות מה להזמין?ביליתי לילה אחד באגף המודרני ואחד באגף הישן, ושניהם היו נוחים. זה המקום לחפור ולקרוא ספר בלילה גשום; המקדשים של קיוטו יכולים לחכות. קח את הבדידות כאן כדי להבין באמת את המהות של זה.
שתייה ואוכל - על מה אנחנו מסתכלים?החליקו אל הגלימה שלכם והתיישבו על הטאטאמי שלכם לארוחת קייסקי בחדר של צדפות תער מרותקות, כופתאות יובה מתנפחות, נבטי במבוק עדינים ו-chawanmushi של קיפוד ים המוגש על קרמיקה קיומיזו בעבודת יד. ארוחת הבוקר היפנית האפית היא אודה תיאטרלית לעונה שמגיעה בקערות דמויות מתנה, קופסאות וכלי לכה מכוסים. ארוחת הבוקר המערבית היא לא צד ב': ביצים מבושלות מושלמות, שימורים תותים ולחם סנדוויץ' לבן - כל כך אוורירי שאפשר להשתמש בו ככר - מגיע עם טוסטר משלו. הארוחות מיועדות לאורחים בלבד.
והשירות?זה שינה לחלוטין את ההבנה שלי לגבי שירות המלון. חם במיוחד. הצ'ק-אין היה ללא רבב והכל בשהייה של שני לילות שלי היה חלק. צוות צנוע ואכפתי במיוחד יצא מגדרם כדי לעזור לי במשימות הפשוטות ביותר.
איזה סוג של מטיילים תמצאו כאן?לא ראיתי או שמעתי אורחים אחרים! זה חלק מהפיתוי. זה מאוד פרטי, ודומה למנזר.
מה עם השכונה? האם המלון משתלב, הופך את עצמו לחלק מהסצנה?זה ברחוב אחורי שקט ורק רחוב אחד מציר תנועה ראשי, אבל לעולם לא תדע. זה כל כך שקט, שיכולתי לשמוע צפצוף עיניים לבן מצייץ בגינת האזוב הפרטית שלי. זוהי חוויה אינטימית של קיוטו שהרשתות הגדולות לא יכולות להציע.
יש משהו שהיית משנה?לא. לא דבר אחד.
יש מאפיינים נוספים של מלון שכדאי לציין?סעודה בחדר היא חובה.
שורה תחתונה: שווה? מַדוּעַ?כֵּן. זה ייתן לך תחושה של כמה עמוק השירות היפני יכול להגיע, וזה מאוד מרומם ומעורר תקווה. אתה מרגיש מאוד אהוב ומכובד אחרי שהות כאן, שאי אפשר להרוויח ממנה.