קבע את הסצינה.
קו רוכסן מביא אותך לרעה דרך חופה של עצים לבר לצד מפל, ומחנה אוהלים ראוותני, וינטג 'בסגנון, כאילו מחובר לשם כדי להעביר מלכות בחזרה ביום. מוצעת צילום של טקילה בלבבי אננס קרח לפני שיש לך זמן לצאת מהרתמה שלך.
מה הסיפור?
המלון הקמבודי סוקון צ'אנפרדה ואדריכל המלונות הנועז ביל בנסלי זכו בחבילה של יער עץ קשה במכירה פומבית. המטרה שלהם: לא לקצוץ את העצים של העץ, עץ הברזל והטיק. אז הם התחילו לשרטט תוכניות למחנה האוהלים הזה. שינטה מאני ווילד הוא הנכס הרביעי של חנפרדה (שלושת הראשונות שלו נמצאים בסיאם ריפ) והשני בשיתוף עם בנסלי.
למה אנחנו יכולים לצפות בחדר שלנו?
יש רק 15, כל אחד מהם מעוצב באופן גס עם תחושה וינטג 'וכמה פופ צבעים עכשוויים בין אביזרי פליז, בובות מתלבשות, מעריצים מיושנים, גזעים וספרים קשורים לעור. חדר 1 הוא הכי רחוק מהמחנה, מה שהופך אותו גם לפרטי ביותר, ויש אמבטיה רולנטית רומנטית מפתה על הסיפון ליד נהר המים הלבנים. הכל נוח להפליא; יש אפילו מקסיבר עם אביזרי קוקטיילים והטכנולוגיה טובה להפליא בכל הנכס.
מה דעתך על האוכל והשתייה?
אולי ההפתעה הגדולה ביותר היא עד כמה האוכל טוב כאן, בהתחשב במרחוק המוניטין הידוע של המלון והקמבודיה במטבח. בהנחיית המנהלת הקולינרית, פטרישיה יו, יש תפריט מרשים ומשתנה יומיומי. ארוחת הבוקר אינה ניתנת לעמוד בפניו; ארוחת צהריים היא מרקים וסלטים קרים פריכים כמו פומלו, שרימפס וקשיו; בעוד בתפריט חמר בערב יש ירקות, פטריות ופירות משולבים מהיער. הכל נכלל בשיעור.
מה לומר על השירות?
להוט לבקוע. הצ'ק-אין והצ'ק-אאוט אינם מורגשים; אחד פשוט מגיע על ידי Zip-Line וההרפתקה מתחילה. יש צוות חלומי של מדריכים ביד לפעילויות וטיולים: אופני הרים על שבילים מאובקים וקיאקים במורד נחלים צרים, ציד סחלב וסיורים נגד טופעים, ודיג זבובים עם טולגה, הדיל האישי של בנסלי במונגוליה, שמבוסס כאן לטיפולים לאורך כל השנה.
מי מגיע לכאן?
מטיילים מנוסים טריים מהמקדשים באנגקור, משווים הערות בשולחן הארוחה הקהילתי ושיתפו סיפורים על תרמילאים בשנות השמונים.
משהו שתשנה?
מיזוג אוויר נראה לא סוער במחנה אוהלים, במיוחד כזה שמדובר בקיימות.
עוד משהו שעלינו לדעת?
ישנם טיפולי ספא בלתי מוגבלים (הכלולים בקצב החדר) ובריכה בצורת אמבטיה שחורה סנסציונית. אין ספא; במקום זאת יש טיולים, אופני הרים וקיאקים. הגיל המינימלי של האורחים הוא 13 ותמיד יש באטלרים בסביבה אם יש צורך בפיקוח.
האם זה שווה את זה? מַדוּעַ?
זה יקר אבל שווה את זה. מחנה האוהלים החלוצי הזה מגדל את הרף לאזור, כמו גם מתחייב מחויבות רצינית לשימור.
