למה המלון הזה משך את תשומת לבך? מה האווירה?סונופ משך את תשומת לבי בכך שהיה כמעט בלתי נראה. האוהלים משתלבים כמעט בצורה מושלמת בערימת הסלעים האדירה שעליה הם בנויים, אז לאחר נסיעה של חמש שעות במדבר, הרגשתי שאני מסתכלת על עוד מדבר. אני אוהב את הענווה בכך שלא צריך להפוך את המלון למיוחד מבחוץ, רק מבפנים. תחילה פוגשים אותך בבניין חוץ של קבלת פנים ואז מסיעים אותך בלנד רובר לערימת הסלעים, מעבירים אותך לעגלת גולף חשמלית, ונוסעים במעלה שביל תלול ומתפתל לאזור קבלת פנים זרוע שטיחים, המשקיף על המדבר העצום.
מה סיפור הרקע?Sonop הוא המלון החמישי שנפתח על ידי Zannier Hotels, השני שלהם בנמיביה אחריוהבעלים של זה. מלון שישי, בוייטנאם, היה אמור להיפתח בקיץ הקרוב. מלונות Zannier נמצאת בבעלותו של ארנו זאנייר, שהוא נצר למשפחת עסקים צרפתית הידועה בעיקר בביגוד ובכרמים. כל מלונות זאנייר מעוטרים על ידי ג'רלדין דוהון. אנג'לינה ג'ולי הייתה האורחת הראשונה באתר הנופש זאנייר בקמבודיה,כיתה פום, כשהיא ומשפחתה השתלטו עליה לחמישה חודשים, והיא הציעה לארנו לבקר בנמיביה. אז, היא אחראית בעקיפין לקיומה של סונופ.
ספר לנו הכל על מקומות הלינה. יש עצות מה להזמין?החדר שלי היה אוהל בד גדול מאוד עם חלונות רשת גדולים המשקיפים על המדבר. הוא היה מעוצב בסגנון קולוניאלי מובהק - הייתה קסדת פית ממשית, בין שאר עתיקות - שנקראה כחמה ויוקרתית. בחדר האמבטיה היה אמבט יפהפה עם רגלי טפרים שלא יכולתי להביא את עצמי להשתמש בו בגלל בצורת קשה. המלון מנוהל על אנרגיה סולארית, כך שחלק מהמתקנים הם מהבית הספר הישן בצורה נעימה, כמו שידת הקרח שהייתה מסופקת עם משקאות קרים. המיטה הייתה ארבע כרזה דרמטית ונוחה מאוד. לא היה אכפת לי לנסות אוהל אחר, למרות שכולם מופרדים מפינת האוכל באמצעות גרמי מדרגות מפותלים, אז הייתי נצמד לאלה הגבוהים יותר.
האם יש תשלום עבור Wi-Fi?לא היה תשלום, וזה היה די טוב בהתחשב בריחוק של המיקום.
שתייה ואוכל - על מה אנחנו מסתכלים?כשהלכתי במהלך הפתיחה הרכה, הם עדיין הבינו את האוכל. הצוות המקומי עדיין עבר הכשרה, אז הברמנים היו קצת איטיים, אבל חרוצים בצורה מנצחת. אוהל הבר והבריכה היו מיקומים מרהיבים לקוקטייל. הארוחה הייתה משותפת ורב מנות, אם כי לא כל אורח אהב את זה, אז אני חושד שהדגם עשוי להשתנות. ארוחת הבוקר כלולה, והריבות המקומיות והמאפים הטריים היו טעימים במיוחד. ארוחת צהריים נכללה גם (זה יהיה מסע אפי לאכול בכל מקום אחר) והייתה בסגנון משפחתי, עם כמה מנות קטנות.
והשירות?כמעט הכל הלך חלק, והשיהוקים נבעו מהצוות שעדיין מאומן. המנהל הכללי, בריאן גרדינר, היה תענוג, כל כך אדיב ומתחשב, וברור שהשקיע בצוות שלו ובנכס. כשהגעתי, הייתי באמצע מיגרנה של הילה, והוא הבין מיד ודחף אותי לאוהל שלי, הרגיז את המסלול, ולא גרם לי להרגיש מוזר על חוסר היכולת. הם נראו מאוד מסוגלים לארגן טיולים מיוחדים - אני יודע שיש ארוחת בוקר בכדור פורח, למשל. לבריאן הוקם מסך קולנוע ליד הבריכה לילה אחד עם השקיעה כדי שאוכל לצפות בוקזבלנקה, וחשבתי שזה יהיה צ'יזי, אבל זה היה קסום.
איזה סוג של מטיילים תמצאו כאן?הם אמידים וקצת בוהמיינים. הם ככל הנראה הובאו לאכסניה במטוס בוש ששכר פרטי, והם משוטטים ברחבי אפריקה באוויר. הם מטיילים מאוד. הטעם שלהם נוטה לעבר הנוסטלגי, והם מתמקדים בנופים.
יש משהו שהיית משנה?רק שימו לב שהפריסה של המלון מאתגרת לכל מי שלא טוב במדרגות ובלתי אפשרית לכל מי שיש לו בעיות ניידות אמיתיות.
יש מאפיינים נוספים של מלון שכדאי לציין?הבריכה כל כך מרהיבה. זה קצה אינסוף בתחתית הגבעה שעליה בנוי המלון, ותוכלו לשכב ברוח החמה על הפופים הענקיים המדהימים האלה מתחת לשמשיות, ליהנות מחטיפים ומשקה, מוקף בנוף מעורר כבוד, ולצפות ב אוריקס וספרינגבוק חולפים על פניהם. היה בו מתח נעים של מותרות במקום קשה מאוד.
שורה תחתונה: שווה? מַדוּעַ?כן, אבל לא לכולם. צריך עבודה כדי להגיע לשם, ואין הרבה מה לעשות. העניין הוא לספוג את המקום. אם אתה מסתכל בתמונות של התפאורה ומתמלא געגועים, אז זה בשבילך.
