ספר לנו על הרושם הראשוני שלך כשהגעת.
תחוב באמצעחוף קאמפס בייואת המדרונות שלראש אריהבמעבה מיוער ללא רוחות, מיקומה האידילי של סלסיפי הוא ברונדהאוס, בקתת ציד לשעבר (בערך 1786) משופעת בהיסטוריה של קייפ. קיר בחיפוי עור, קטיפות מפוארות ושטיחי וינטג' דהויים על רצפות עץ אלון מקוריות מוסיפים רומנטיקה, בעוד שגרפיטי של אמן הרחוב Skull Boy ופסל ברונזה חצוף של Otto du Plessis מוסיפים חצץ.
איך היה הקהל?
פטפטן, אפילו צועק לפעמים. הלקוחות כאן מתענגים על מזלם הטוב בסעודה באווירה כה מרהיבה - לחלק מהשולחנות יש נוף של הרי שנים עשר השליחים והאוקיינוס האטלנטי הנוצץ.
מה עלינו לשתות?
הסומלייר נאש קניאנגארה יבטל את הייסורים של קבלת החלטות עם הזיווגים החמודים והיצירתיים שלו - ותהנה לשוחח איתו.
אירוע מרכזי: האוכל. תן לנו את הנמוך - במיוחד מה אסור לפספס.
בדומה לירק השורש הצנוע שעל שמו הוא נקרא, התפריט כאן מאופק, ולא מתגאה או צעקני, תמיד מכיל אגרוף טעם רב עוצמה. מרכיבים מקומיים ומחוסים מהווים את הבסיס למנות פשוטות בצורה מטעה כמו תמנון מטוגן עם מבוס משמש (עור פירות מיובש בשמש), סלט מנגו ירוק, בוטנים וקוקוס; וטרטר בקר עם תחליב נסטורטיום, רוטב צנוברים ובריוש שומן עגל. ארוחת הצהריים (במיוחד ארוחת הצהריים של יום ראשון בת שש מנות) היא אחד מתפריטי האוכל הטובים ביותר בעיר.
ואיך התייחסו אליך אנשי חזית הבית?
המנהל יזמין אתכם לסיור קצר בבניין, תוך מתן הקשר לאמנות המעניינת ולספק קצת היסטוריית קייפ.
מה המציאות האמיתית למה אנחנו באים לכאן?
המסעדה נמצאת בבעלות משותפת של שני שפים מוכשרים, לוק דייל-רוברטס וריאן קול, אז אתה יודע שהאוכל יהיה עדין. אבל מיקום השזיפים - בגלן, מעל מפרץ קמפס, המשקיף על האוקיינוס (בתוספת הפנים האופנתי והשירות הנקודתי) לא מזיק.
