זה עתה נכנסת. ספר לנו על הרושם הראשוני שלך.
צלילי הג'אז הרך מקבלים את פניך כשאתה נכנס לחדר האוכל. המקום הזה אלגנטי מבלי להיות מחניק יתר על המידה, וישנה ציפייה כללית שמדובר באוכל משובח בבית הספר הישן כמיטב הרמה הגבוהה שלו.
איך היו האורחים האחרים?זה מקום לחגוג, אז נראה שהאורחים שומרים בעיקר על עצמם, כלומר, אלא אם כן יש הצעת נישואין וכולם מסביב לבני הזוג מוחאים כפיים (מה שקורה בקביעות). האורחים באזור הטרקלין קצת יותר חיים, אבל גם שם כולם די רגועים, מאזינים לג'אז חי ולוגמים יין או כדור גבוה.
האוכל: תן לנו את הדגשים בתפריט.
השפית מישל וויבר מוכיחה שאוכל משובח יכול להיות כיף. התפריט שלה מחולק לחלקים "משותף", "שורשים וגבעולים", "גלים וביצות" ו"שדה ומרעה", תוך התחמקות מהרעיון שקורסים חייבים להיות פורמליים. עוגות הסרטנים שלה הן הכי טובות בעיר, וכל דג טרי שהיא מכינה יוצא מושלם, אבל הירקות שלה, הזיווגים שלה על הצלחת, באמת גורמים למסעדה הזו לזרוח. יש תשומת לב לפרטים בכל צעד.
משקאות: מה אנחנו מזמינים?
זה יין עד כאן. הרשימה רחבה בת 39 עמודים, והצוות מספק המלצות נקודתיות המבוססות על ארוחה, חך ונקודת מחיר. יש אבני חן נסתרות, יש מתמודדים כבדים, יש אפשרויות קלאסיות, ואם אתה רציני לגבי יין או מעוניין להיות רציני לגביו, זו ארוחת ערב צ'רלסטון שאתה חייב לאכול. עבור המוכנים לפתיחה, יש שלוש שכבות של זיווגי יין ב-$75, 150$ ו-$300 לאדם.
מה עם השירות?
השירות הוא מפה לבנה מהבית הספר הישן, אבל לא מחניק. תקבלו את פניכם בחום בדלת, ואם אתם מזמינים יין, יעזרו לכם בעליזות ללא שום גורם הפחדה, אבל הגריל מתגאה בתשומת לב לפרטים, אז צפו להסרת פירורים, קולות רכים וציפייה לצרכים.
אם אנחנו מתכננים ללכת: עם מי ולאיזה אירוע?
מי שתרצה להרשים, תביא אותו לכאן. הסתדר עם החמות שלך, קבל את המשרד הפינתי הזה... אתה מבין את הרעיון.
