ביקורת: אוריולה

מה היו הרושם הראשוני שלך כשהגעת?

לשף המנהל והבעלים נח סנדובל יש כישרון לעיצוב אלגנטי ועם זאת מפורק. זה ניכר בהרכב המטבח שלו, אבל גם מורגש מיד מהרגע שנכנסים בדלת ב-Oriole. חוצים סמטת לולאה מערבית לא ברורה ומגיחים אל מארת אוכל המוגדרת על ידי לבנים חשופות וקורות עץ. הוא משדר אווירה כמעט סקנדינבית - או היגה, אם תרצה.

איך הקהל?

זהו אחד היעדים החמים של העיר לסעודה יוקרתית. בשיקגוזה באמת אומר משהו. אז זה נוטה להיות מוערך על ידי סוגי עסקים בחשבונות הוצאות. ובכל זאת, יש המון שולחנות מלאים באנשים שמסרבים לקחת את עצמם יותר מדי ברצינות. אבל הקלילות הזו נישאת רק עד כה. כולם, כך נראה, כאן כדי להעריך את האוכל בתחושת יראת כבוד.

מה עלינו לשתות?

לכו ישר אל היין, נעזרו בסומלייה אמילי רוזנפלד. הצוות כאן הרכיב את אחת הרשימות המתחשבות והרב-תכליתיות ביותר בכל מקום בארץ, והיא תכוון אותך לאדומים, לבנים ואפילו סאקים שיתאימו לחיך ולכיס שלך. אם אתם לא מרגישים תנועות אלכוהול, המיקסולוגית המוערכת ג'וליה מומוז אצרה תפריט זוגיות אפס הוכחה כדי להשלים את היצירות הליליות של השף סנדובל.

אירוע מרכזי: האוכל. תן לנו את הנמוך - במיוחד מה אסור לפספס.

שני כוכבי המישלן התלויים על הקיר זוכים היטב. מצעד של ביס קטן בתפריט הטעימות נוטה לכיוון פירות ים - ביצי מעושן מעטר בחן את בטן דג הצבל; צדפות גולמיות עטופות בקונסומה חזיר; לול דה מר צרוב הוא בולט רב שנתי. כל זה מוצג כאמנות גבוהה על הצלחת. אבל זה יותר מסתם חגיגה לעיניים שלך. לא תצאו מכאן מיידית עם צורך בתוספת של צלחת עמוקה.

ואיך התייחסו אליך אנשי חזית הבית?

השירות כאן הוא מכונה משומנת היטב; תיאום ללא רבב בין החזית לחלק האחורי של הבית. זה בדיוק מה שאתה מצפה מפעולה מרובת כוכבי מישלן.

מה המציאות האמיתית למה אנחנו באים לכאן?

במחיר של 295 דולר לאדם - לא כולל מס, טיפ ויין - זה בהחלט בילוי מיוחד לאירוע. ארוחת יום השנה? בַּטוּחַ. אבל סביר יותר שתציע כאן, קודם כל.