ביקורת: פריגטה

מה האווירה כאן?
פראגאטה, חלל יוקרתי ומואר במעומעם עם תמונות ממוסגרות מונוכרומטיות וערימות של בקבוקי יין, מרגיש יותר כמו נקודה חמה בעיר ניו יורק מאשר עמוד התווך של עיר קטנה. אבל המרפסת שלה, שמוקזת על ידי עץ מוצל וחומת אבן מימי הביניים, היא נקודה חמה של סיטג'ס שמושכת בהמוניהם מקומיים אמידים. המסעדה נפתחה לראשונה בשנת 1965 ונותרה מוסד אהוב עד היום, הן בשל המראה האלגנטי והן בשל הבישול האיכותי.

איך הקהל?
משפחות, זוגות וקבוצות חברים, הכי לבוש בצורה חדה לבילוי לילי.

במה מתמחה המטבח?
התפריט, א-לה-קארט לארוחת צהריים וערב כאחד, גורם לקרניבורים להזיל ריר (יש בקר וולינגטון, סטייק טרטר, פילה סכין משובח), אבל פראגאטה ידועה בעיקר בפירות הים שלה; נגיד, סלט שרימפס מלך עם פרוסות אבוקדו טרי ואחריו טרטר טונה על מצע צ'יפס קסאווה. המנות היו נדיבות אבל לא מספיקות כדי למלא יותר מדי. סורבה קוקוס בשילוב עם קראמבל עוגיות ורוטב פסיפלורה חתם את הארוחה שלנו.

איך השירות?
הצוות, לבוש במדים שחורים חלקים, לקח את הזמן להתקרב לשולחן שלנו - לא בהכרח דבר רע, בהתחשב בכך שאף אחד אי פעם לא ממהר בסיטגס. אבל ברגע שהם יצרו קשר עין, הדברים התנהלו חלק.

אז למה להמליץ ​​על המסעדה הזו?
במקום הזה יש הכל: סביבה אלגנטית, מיקום מעורר קנאה - עם מקומות ישיבה בחוץ - ליד המונומנטים החשובים ביותר של העיירה, והכי טוב, אוכל ממש טוב. אף על פי שהוא יקר יותר מרוב האזור, זה לגמרי שווה לבזבז עבור ארוחה רומנטית או כל אירוע שבו אתה מחפש להרשים, ובכן, כל אחד.