ביקורת: רושל קנטינה

מה היו הרושם הראשוני שלך כשהגעת?

שוכן בבית ספר שהוסב ברחוב העגול ההיסטורי ארנולד סירקוס, סועדים נבונים צריכים למצוא את הדלת הלא מסומנת ואת הזמזם הדיסקרטי כדי להיכנס לקלאסיקה הפולחנית הזו. כשנכנסים פנימה, עברו דרך הגן וחפשו צנצנות של דבש מקומי על מדף ליד הקיר. המסעדה עצמה, במחסן האופניים לשעבר של בית הספר, די קומפקטית עם פנים מינימלי לבן - רק כמה כובעי קש יושבים על הקיר - אבל הם הרחיבו את מקומות הישיבה לגינה בחוץ עם שולחנות מכוסים בעלי תחושה קיצית שמושלמים עבור בכל מזג אוויר. איך הקהל?

איך הקהל?

טיפוסים אמנותיים בקבוצות ידידות מונוכרומטיות, מודעות אופנה ומבקרי האוכל של לונדון תופסים את רוב השולחנות ומפטפטים בשקט.

מה עלינו לשתות?

לארוחת צהריים, התחל עם משהו קליל וריחני כמו ורמוט וטוניק של לילט בלאן או לפני ארוחת ערב, הנגרוני הממזג המושלם שלהם מגיע למקום. רשימת היינות קצרה אך יש בה שפע של פקקים, כולל יין הבית Bag in the Box St John שמגיע בקנקן נחמד תמורת 30 פאונד סביר למדי.

אירוע מרכזי: האוכל. תן לנו את הנמוך - במיוחד מה אסור לפספס.

מאז הפתיחה ב-2004, התפריט המשתנה היומי של מלאני ארנולד ומרגו הנדרסון היה חגיגה של מרכיבים עונתיים. המנות הן בריטיות קלאסיות ואירופאיות מודרניות בשילוב של גדלים, כלומר תוכלו לחלוק מבחר מהצלחות הקלות הקטנות יותר כמו סלט אבטיח, פטה ונענע, לנגוסטינים ומיונז וצנוניות פריכות עם ביצי בקלה מוקצפות או ללכת על מנה עיקרית קלאסית יותר. שילוב של דפנות ירקות. דגים ובשר כאן זוכים לכבוד רב ומוגשים בליווי נעים כמו מקרל בגריל, אפונה וחזרת ואונגלט, סלק ואנשובי. אל תדלגו על הצדדים: תפוחי אדמה חדשים ומפוארים מגיעים שוחים בחמאה מומסת. יש מבצעים יומיים משורבטים על הלוח בחוץ ואם הטארט טאטן בתפריט, זה חובה.

ואיך התייחסו אליך אנשי חזית הבית?

שולחנות נחשקים מאוד וההחזרה מהירה, כשכולם צריכים לצאת משערי בית הספר עד השעה 22:00 כך שהצוות יכול להיראות קצת פתאומי לפעמים, אבל הם יודעים את הדברים שלהם ותמיד נמצאים בהישג יד כדי לעזור לוודא שלא תגזים בהזמנה .

מה המציאות האמיתית למה אנחנו באים לכאן?

למרות שזה אהוב מאוד על פודי, התפאורה עדיין גורמת לזה להרגיש כמו סוד שמור היטב. זוהי בחירה מצוינת לאירועים חגיגיים, אם כי כל ארוחה כאן מרגישה מיוחדת בשקט.