מה היו הרושם הראשוני שלך כשהגעת?
מתוחכם אך אקלקטי, עם אסתטיקה מודרנית של אמצע המאה שמפלרטטת עם הסגנון הקל-איטלקי המיוחד של דלפינה. אורות תליון רטרו משתלשלים מעל שולחנות ובר שישה מושבים. בחדר האוכל הראשי, רצפות עץ כהות וארוחת ערב שזופה ארוכה מוסיפים חמימות לחלל, בעוד אריחי פסיפס וקווים נקיים מתחת לתקרה עם כיפת זהב מרשימים בפינת אוכל סמוכה. כמה דוכנים מעוקלים, כרוכים בעור, מתחבאים לתוך גומחות צבועות בירוק זית, והם מתאימים בדיוק לסעודת לילה. זה מבוגרסן פרנסיסקוגרסה של המסעדה השכונתית האהובה עליך משכבר הימים.
איך הקהל?
זוגות, החברים הכי טובים, צמדי אם-בת ושכנים ותיקים ששמחים לראות את עמוד התווך עטור פרס ג'יימס בירד חוזר לעסק.
מה עלינו לשתות?
אתה לא בא לכאן בשביל קוקטיילים, אם כי יש להם דלפינה שפריץ ייחודי, המשביע את התשוקה לדולצ'ה ויטה. רשימת היינות היא המקום שבו אפשר להתחרט, ולדלפינה יש מבחר קטן אך קשוב של לבנים, אדומים ובועות מאיטליה, עם כמה אפשרויות מקליפורניה מפוזרות פנימה.
אירוע מרכזי: האוכל. תן לנו את הנמוך - במיוחד מה אסור לפספס.
הזכירו את דלפינה לכל מי שמכיר ושתי מילים עולות בראשכם: ספגטי פומודורו, שהיה ועודנו המנה הרצויה של דלפינה. כל הפסטה נעשית בבית, כך שאתה לא יכול לטעות. אבל הסועדים ימצאו הרבה מה לאהוב גם עמוק יותר בתפריט, כמו חזה ברווז החירות עם פולנטה של חמאה חומה, פיצה צדפה ודגים בגריל שלם.
ואיך התייחסו אליך אנשי חזית הבית?
ידידותית וקשובה כמו שטרטוריה שכונתית צריכה להיות, ועוד.
מה המציאות האמיתית למה אנחנו באים לכאן?
תביא את בן / בת הזוג שלך, את החמודה שלך, את אמא שלך או כל אדם אחר שאתה מעריץ. הם יאהבו אותך בחזרה אחרי ארוחת הערב בדלפינה.
