מה היו הרושם הראשוני שלך כשהגעת?
יושב במספנה ישנה על גדות היםתעלת ספינת אגם וושינגטוןבקצה אוניברסיטת וושינגטון, המאפים שהוגשו נגדם, ארוחות הצהריים המוכנות מראש וארוחות הערב הגחמניות מרגישים מגובשים תחת האור הזורח מבעד לוויטראז' שמציג את הדמות התיאורטית שממנה לוקח סנט ברד את שמה. כל מקומות הישיבה נמצאים על הפטיו המקורה והמחומם, מה ששומר על נעים אך כפרי.
איך הקהל?
תלמידי תיכון באים ללמוד על טוסט קינמון אוקינאווי או קשרי הל בסגנון סקנדינבי, בעוד עובדים מרוחקים מגיעים ממקומות רחוקים יותר כדי להיפגש על קערות אורז עם ירקות מותססים. אבל בעוד ארוחת הצהריים מהירה וקז'ואלית, ארוחת הערב מושכת קהל שמתעכב על מנות עם נטייה יפנית כמו ירקות עלומים בדאשי וצלעות קצרות צלויות.
מה עלינו לשתות?
תפריט המשקאות כולל מעט מהכל, עם כמה יינות בכוס, כמה אפשרויות סאקה, סיידרים, וחצי תריסר בירות מלאכה מקומיות מסתובבות מהחבית. הבירות הן ההימור הטוב ביותר אם שום דבר אחר לא תואם את מצב הרוח שלך.
אירוע מרכזי: האוכל. תן לנו את הנמוך - במיוחד מה אסור לפספס.
כריך הביצה המטוגנת עם גבינה אמריקאית על מחבת מלון הפך במהרה לכריך ארוחת בוקר בסיסי עבור השכונה. אבל כל דבר במטבח המוזר והשיתופי גורם להשראות השונות להתאחד על הצלחת על ידי שמירה על פשטות. טעמים גדולים ממאכלים דגים ומותססים, בין אם הם בוקרון ספרדי או אומבושי יפני, תופסים את אור הזרקורים והלחמים האפויים הביתיים ללא דופי משחקים תפקידי משנה ראויים לאוסקר.
ואיך התייחסו אליך אנשי חזית הבית?
המשימה הקהילתית של המסעדה מופיעה בצוות, המשדר שמש והתלהבות כל היום, עובד בסבלנות לאורך הקו ועונה לשאלות על המטבח המוצלב המוזר.
מה המציאות האמיתית למה אנחנו באים לכאן?
תתדלקו ליום לימודים, עצרו לשתות קפה במהלך שיטוט לאורך שביל בורק-גילמן, או הפכו אותו לנקודת מפגש לאנשים המגיעים ממקומות שונים בעיר. מרכזי ונופי, זה עובד היטב עבור מפגשים לא רשמיים וארוחות מהירות.
