סקירה: לגראנץ 'אין

מה היו הרשמים הראשונים שלך כשהגעת?

דלת הזזה מעץ סוערת מאחורי וילון נורן לבן פשוט. מבחוץ, אין מעט מה שמציע שמפרק הראמן הצנוע הזה הוא מסעדה עם כוכבי מישלן-מהקו, שלעתים קרובות נחשבים מעבר לפינה. בפנים, החלל הנקי והמאופק נראה יותר כמו בר סושי מאשר חנות אטריות, עם שישה כסאות לבנים מול דלפק העץ.

איך הקהל?

הם נעים בין חנוני ראמן מושבעים ורודפי כוכבי מישלן, ועד משפיעים עם מאות אלפי עוקבים. זה שקט, שמור לצליל הסליפינג.

מה עלינו לשתות?

האלכוהול היחיד שעובר הוא בירה של Yebisu בבקבוקים, אבל הראמן שלך מגיע עם כוס הוג'יצ'ה מצוננת (תה ירוק קלוי) בסוף הארוחה.

האירוע המרכזי: האוכל. תן לנו את השפל - במיוחד מה לא לפספס.

ראמן הוא, למעשה, הקריירה השנייה של השף יסושי מטסומורה. לאחר 36 שנה שעבד במטבח הצרפתי, הקסם שלו ממנה האטריות לקח אותו בכל רחבי הארץ ללמוד את סודות מרק האזור. בהאצ'יגו, Matsumura משלב את רוחב הידע הראשי שלו עם טכניקות שנאספו מהמטבח הצרפתי. המרק שלו הוא קונסום מפואר המעוצב מעוף נגויה צ'וצ'ין, ברווז, רכיכה, פטריות שיטאקה ואצות, עם להיט נוסף של אוממי מחזיר נרפא. הוא סוטה מתיבול הטארה המקובל (רוטב מרוכז למרק) ובמקום זאת בוחר למלח צרפתי לסיים את המנה. הראמן מוגש עם יורה במבוק כבוש עדין וחזיר צלוי עסיסי, הוא כמו תפריט טעימות שלם בקערה.

ואיך התייחסו אליך האנשים הקדמיים?

השירות מנומס ויעיל; לא מעודדים התנהלות.

מה האמת האמיתי מדוע אנחנו באים לכאן?

הקפידו להשאיר זמן רב: ההמתנה יכולה להיות בכל מקום בין 30 דקות לשלוש שעות. אין הזמנות אבל יש מערכת כרטיסים הדורשת פיקדון של 1,000 ¥ לאדם. הכרטיסים מופצים בשעה 9 בבוקר ו -4 בערב