השעה 5:00 בבוקר שבת בבוקר במרכז אפקוט של דיסני וורלד. החנויות חשוכות, הנסיעות סגורות והחנייה נטולת מכוניות. אז מה עושים כאן 27,000 אנשים? זה לא יום פתיחה לאטרקציה חדשה; זה חצי שעה לפני תחילת החצי מרתון וולט דיסני וורלד.
הייתי אחד מאותם רצים מטומטמים במרוץ בשבת האחרונה - אחת משלוש ריצות שנערכו במהלך סוף השבוע של המרתון - ואני חייב לומר, לרוץ במקום הכי קסום עלי אדמות זה לא משהו שאני אשכח במהרה.
המסלול לקח את הרצים מהחניון הראשי של אפקוט אל ממלכת הקסם, שם ירדנו במורד רחובות עמוסי צופים, היישר אל הטירה של סינדרלה. אחר כך חגנו חזרה ונכנסנו לאפקוט כדי להגיע לקו הסיום. כל מיני בידור הוצעו לאורך הקורס, מדמויות דיסני ועד להקות צועדות, ואפילו מקהלת גוספל שתניע אותנו בסוף.
אחרי 13.1 קילומטרים, הייתי מותש ויותר מקצת כאב, אבל היה שווה את זה לרוץ במירוץ בו קיבלתי היי פייב ממרי פופינס. כמה אנשים יכולים להגיד שהם עשו את זה?
מיקי, גופי ופטרון מרוץ חצי המרתון דונלד עוזרים להעלות את הרצים לפני המירוץ.
בשעה 5:25 המירוץ מתחיל. הזיקוקים כמעט מפצים על היציאה לרוץ כל כך הרבה לפני הזריחה.
הגעתי למקום ה-1113 מתוך 22,421 מסיימים, ומתנדב אדיב מצלם את התמונה המיוזעת שלי כשהשמש זורחת.
רצים שנכנסים לממלכת הקסם. התמונה די מטושטשת כי רצתי כשצילמתי אותה.
ריפוד ברחובות הממלכה הקסומה, עדיין מכוסה קישוטי חג המולד.
עבורי, הריצה לטירה של סינדרלה הייתה גולת הכותרת של כל המירוץ.
