ביס החומוס הראשון של מיכאל סולומונוב הגיע כשהיה בן שבועיים בלבד - עדיין במושב המכונית שלו, לא פחות - במסעדה בשם אבו מישל בעיר העתיקה בלוד, ישראל. זה הוכיח מפגש מובהק: עשרות שנים מאוחר יותר, השף עטור הפרסים של ג'יימס בירד הציג גרסה חלקה ומרטיטה שפתייםבזהב של פילדלפיה ב-2008, אז הפך אותו לכוכב התוכנית בדיזנגוף, מכון פיתות חומוס-פורוורד שפתח באוגוסט 2014 עם הבעלים המשותף סטיבן קוק. מאוחר יותר החודש, סולומונוב מרחיב את אימפריית החומוס שלו לשוק צ'לסי של מנהטן עם פתיחת דיזנגוף ניו יורק.
עוצב לאחר החומוסיות,או דוכני חומוס, בישראל, מאחז דיזנגוף בן 18 המושבים יכלול הרבה מאותן אפשרויות תפריט שהמבקרים יראו בפילי:שקשוקה לארוחת בוקר, חומוס טרי בתוספת עיטורים עונתיים ומוגש עם פיתה אפויה באח, חמוצים וסלט קצוץ, ומבחר מתחלף של בסגנון ישראליסלדים, או מגוון סלטים ומטבלים. כמה מנות, לעומת זאת, נוצרו רק עבור ניו יורק: חומוס עם צוואר טלה קלוע, ריבס, ליים מיובש, כוסברה וסלט עשבי תיבול; חומוס עם ברוקולי רומנסקו צלוי, צימוקים זהובים, צנוברים, חריסה ולימון משומר; וגזר מרוקאי עם פיסטוק, למשל.
סולומונוב, מצטט את הדרך האהובה עליו לגרוף, אומר שבצל נא ופיתה הם הכלים היחידים שבאמת תצטרכו בדיזנגוף. "ישראלים מתייחסים לאכילת חומוס כאל 'חומוס מנגב', מה שנותן לי את התחושה המיידית של לקרוע פיתה ליד שולחן עם המשפחה והחברים, להושיט יד, לשפוך חומוס, אולי מעט זעתר וחריף מעל. וסלט ישראלי נוסף על כך", מספר סולומונובקונדה נאסט טרוולר.יש בזה גם את המרכיב האנושי: "התנגשות במרפקים עם השכן שלך בזמן שהוא או היא קורעים את הפיתה שלהם כדי לגרוף מעודדת אותך להרים את עיניך ולהתחבר."
ישראלים (ומטיילים) יציינו במהרה שדיזנגוף הוא לא רק שם המסעדה, אלא גם של אחד הרחובות האייקוניים ביותר ב-תל אביב— על שם ראש העיר הראשון של העיר. להגיע לשם, אומר סולומונוב, הייתה פשוטה יחסית: "כשהלכתי לבית הספר בישראל כנער בשנות ה-90, [דיזנגוף] היה המקום שבו אני והחברים שלי היינו הולכים לבלות ולעשות צרות", הוא אומר. . "זה היה רועש ודי מלוכלך, אבל תמיד מקום מתרחש. זה תמיד היה היכן שרצית להיות - שילוב של אישים ותרבויות ותוססת שהייתה מורגשת. זה נראה מתאים לקרוא למסעדה על שם רחוב כזה - לתת לה תחושה נפלאה של מקום".
