יונייטד הפחיתה את טיסותיה באפריל ומאי ב-90%. דלתא קיצצה 80 אחוז מהטיסות הבינלאומיות, ו-70 אחוז מהרשת שלה בסך הכל. באשר לשלישי מבין שלושת הגדולים, אמריקאי - שכבר היה עלקרקע פיננסית מתנודדת יותר מיריבותיה- הסירה 75 אחוז מהטיסות הבינלאומיות מהרשת שלה עד תחילת מאי. וביום ראשון הצטרפה אליהם JetBlue בקיצוץ דרסטי בשירותים, ואמרה לעובדים שהיא תפעיל רק טיסות חיוניות, הכוללות פחות ממחצית הרשת הרגילה שלה השבוע.
כמובן שהעובדים שנותנים שירות לטיסנים באותן טיסות חיוניות הן הדיילות. "זה היה קשה, ברמה האישית [והפסיכולוגית]", אומר מת'יו, בן 40, דייל מניו יורק שנמצא באחת מחברות התעופה הגדולות כבר 12 שנים. "אנשים כל הזמן שואלים 'מה שלומך? איך אתה מרגיש?' הם מתכוונים לטוב, אבל זה טראומטי". זוהי תזכורת, הוא אומר, לאתגרים העומדים בפניו כעת פשוט על ידי פנייה לעבודה.
פול בולס, בן 24, טס רק שנתיים, והוא מבוסס ממיניאפוליס. "זה מדכא. עבדתי בטיול בסוף השבוע שעבר, וחבר שלי ניסה להשיב דמעות כשעשינו את שירות המשקאות בטיסה כמעט ריקה", הוא אומר. "אני שומר את התיקים שלי במוסך כשאני חוזר הביתה, וכובס את המדים שלי לאחר הנסיעה."
דיילת נוספת מניו יורק, שנמצאת בשנות ה-30 המאוחרות לחייה וביקשה להיקרא LJ, עובדת גם היא בחברת מוביל מרכזית שממשיכה לטוס; לפי ההנחיות הנוכחיות, אם היא לא תעבוד כסדרה, הכנסתה תיפגע. "אני מרגיש כמו צלחת פטרי מהלכת. אנחנו נחשפים לכל כך הרבה ואנחנו גרים בכל הארץ, אז אנחנו מחזירים את כל מה שנחשפנו אליו הביתה", היא אומרת. "אני מעדיף להיות בבית ולהיות בהסגר עצמי למען ביטחונם של כולם." על הסיפון, היא פנתה לתרופות אד-הוק שהיא מקווה שירחקו מחלות: ציפוי אפה ב-vaporub של ויק ונטילת Airborne באופן קבוע. "חומר חיטוי ידיים הוא הנורמה היומית עבורי, כל היום כל יום, אז הידיים שלי נראות כמו שומר הקריפטה."
בעוד שהאיגוד הגדול ביותר המייצג דיילות, AFA-CWA,פרסם הודעה לעיתונותמוקדם יותר החודש, תוך שהיא מתארת את דרישותיה להגן על צוות קבינה בטיסה, היא לא קראה לבידוד עצמי חובה. לדנה, שלושה עשוריםותיק השמייםבהתבסס על LAX, הנושא רחב יותר מהניקיון הנתפס של מטוסים כרגע. "דיילות רבות אינן מבינות כיצד ניתן לאפשר להן לעבוד על מטוסים עם יותר מ-50 איש כאשר ערים, מדינות ואומות קוראים ל'ריחוק חברתי' ולהימנע מקבוצות גדולות", היא אומרת, ומציינת כי בנושא בינלאומי. מסלולים, מדינות רבות דורשות כעת הסגר עצמי למטיילים עם ההגעה. עם זאת, צוותי טיסה בדרך כלל פטורים.
המדיניות הרשמית של חברות התעופה לגבי איך ליישם ריחוק חברתי בגובה 30,000 רגל שונה. לדברי דובר יונייטד, חברת התעופה פועלת כעת לפי הנחיות ה-CDC בהושבת טייסים. "אנחנו רוצים לתת ללקוחות את ההזדמנות לעשות זאת כאשר עומסי הטיסה יאפשרו זאת. לכן במידת האפשר, יונייטד מנסה להושיב לקוחות בצורה כזו שיהיה מרחק מקובל ביניהם, בהתאם להמלצות CDC, אלא אם הם נוסעים יחד. אנו מאמינים שזה יעזור להפחית את חרדת המטיילים." דובר דלתא אומר שחברת התעופה עדכנה את מדיניות המשקל והאיזון התפעולית שלה, כך שלקוחות יוכלו להתרחק על הסיפון, וסוכני השער יזכו גם הם לסייע בהקצאת מושבים מחדש.
בוצעו גם שינויים אחרים. תקני השירות על הסיפון הותאמו כדי לתת מענה לבריאותם של הצוות והנוסעים כאחד: לא עוד שירות כלי זכוכית או מגבות חמות בבקתות פרימיום רבות, וללא עמדות חטיפים בשירות עצמי. הכללים נגד לבישת כפפות פלסטיק בזמן מתן שירות אוכל הוקלו, וניקוי המטוסהתעצמה: דלתא, למשל,פירסמה פרטים בערוצים החברתיים השונים שלהמראה כיצד הוא מעפיל פנים. (התהליך בעצם מצפה כל משטח בחומר חיטוי מאושר EPA, שאותו ניתן לנקות לפני שהלקוחות עולים.) חברת התעופה גם צירפה מוזיאון משלה למרכז הזמנות כך שנציגים יוכלו להמשיך לטפל בכמויות העצומות של שיחות מ נוסעים תוך שמירה על מרחק חברתי לבטיחותם.
וכפי שחברות תעופה - ונמלי התעופה המשרתים אותן - מחפשותחילוץ גדולמהממשלה, דיילות מודאגות לרווחתם הכלכלית כמו בריאותן. יש שמועות עקשניות על כךהגבלות על טיסה עשויות להתרחב גם לאיסור מוחלט על שירות פנים, ובדומה לאחר ה-11 בספטמבר או במהלך המיתון של 2008, רבים מצפים לחופשות - למעשה חופשה ממושכת ללא תשלום עד שהתנאים הכלכליים ישתפרו. לדברי בולס, עמיתיו כבר מתכוננים לתרחיש כזה. "ראיתי שרשורים בפייסבוק שבהם אנחנו חולקים את ההמולות שלנו כדי שנוכל לתמוך אחד בשני, מכיוון שחלקם לוקחים חופשה אישית", הוא אומר. "אני מציע לעיין ולחדש קורות חיים למי שלוקח את החופשה הזו ומחפש עבודה." בולס מודאג גם לעתידו שלו. לו ולבעלו, גם הוא דייל, יש נכס להשכרה שהם משתמשים בהם כדי לייצר הכנסה נוספת - למרבה הצער, הדיירים הם גם צוות קבינה.
"זה מאוד מתוח, מכיוון שאנשים מודאגים מהעבודה שלהם. תחשוב על זה כמו תוכנית ריאליטי בטלוויזיה שבה אתה מחכה להדחה", אומר ג'ו תומס, בן 47, שהיה צוות קבינה כבר 12 שנים ומנהל את הבלוגדיילת ג'ו. "זה לא רק קשה לעובדי חברת התעופה, אלא למשפחות שהם צריכים להשאיר מאחור. אני מתקשה להסביר לבעלי שאני חייבת ללכת לעבודה, כי הוא רוצה שאהיה בבית ובטוח”. תומס אומר שצוותים רבים מפרסמים יותרסרטונים מטופשיםמאי פעם על החיים בעבודה במטוס. "הומור בתקופה כזו מועיל."
עם זאת, יש תקווה לחזרה לשגרה. "הלקוחות שלנו תמכו כל כך, והם אסירי תודה להגיע לאן שהם הולכים כי עכשיו הם צריכים, לא רק רוצים," אומר מת'יו. "אנחנו נהיה על הקרוסלה הזו לכמה חודשים ובחודש יולי בערך, נחזור לדבר על כמה יקרים כרטיסים ולהרגיע מישהו שנאלץ לבדוק את התיק שלו".
בזמן הביניים, ככל שיתברר, רוב המלווים לוקחים את זה יום אחר יום. "יש רמה מסוימת של אבל שמגיע עם הנגיף הזה. אני ממש מתגעגעת לאנשים וליופי שמאחורי נסיעות", אומרת ג'ניפר ג'קי ג'ונסון, בת 36, שעובדת בחברת מוביל גדולה כבר שש שנים, בזמן שמנהלת את אתר הנסיעות והסגנון.ג'טסטר שיק. אבל היא גם מציינת שרבות מהטיסות שעדיין פועלות משרתות מטרות חיוניות: הסעת חיילים הביתה לאהובים, חילוץ בעלי חיים לבתים חדשים, ואפילו תרמו איברים במטען לבתי חולים מפתח. "יכול להיות שהטיסות לא מתמלאות - אולי יהיו רק 10 אנשים - אבל אנחנו מצילים חיים. מהצד החיובי, זה דבר יפה".
