פרסי וסאנשיין.
Sunshine Flintאני מעריץ גדול של טיולים עם תינוקות צעירים, פעוטות, ילדים בגיל הגן - כל עוד אתה יכול להניע את הלוגיסטיקה ואת הג'ט לג. סחבנו את התאומים שלנו לאדירונדקים, התארחנו בוילה בסיציליה, התבלו את קבלת הפנים שלנו בבית של חברים בלונדון, אבל עכשיו הילדים שלי גדלים. לאחרונה לקחתי תאום אחד, פרסי, לטורקס וקאיקוס לכמה ימים בחופים, הפעם הראשונה שלנו ב"הכל כלול" והפעם הראשונה שלנו, באופן די מזעזע, בילינו יותר מכמה שעות ביחד אחד על אחד. לא ידעתי למה לצפות או איך נסתדר כשותפים לטיולים בלי אבא ואחותי בסביבה.
הגילוי הראשון היה שנוכל לחלוק מזוודה אחת, כשהתחתיות הקטנות שלה משתלבות יפה בצד הרדוד של התיק. השני היה התרמיל Trunki שקנינו בבריטניההוא פשוט ההשקעה הטובה ביותר בציוד הנסיעה - הוא משמש ככיסא מגביה עם מתכוונן חגורת כתף, והוא גדול מספיק כדי להחזיק טאבלט, אוזניות, חטיפים, חוברת צביעה וטושים. נאלצתי להתאים את אווירת הנסיעות של אמא שלי מעיני נשר על שני ילדים ועד להיכנס לבריכה לשחק בת דג נרגשת אחת. (אני מודה שאני מאפשרת לה את הטאבלט והאוזניות שלה בארוחת הערב, כדי שאוכל לשתות בנחת כוס יין אחרי שהיא סיימה את הפסטה שלה ברוטב חמאה.) ככותבת טיולים ותיקה, נאלצתי להכיר לה את השקר הקיומי של מזנון ארוחת בוקר: זה כל מה שאתה יכול לאכול, אבל אתה לא יכול לאכול הכל.
הגילוי הגדול ביותר היה איך היא אהבה לקבל את תשומת הלב הבלתי מחולקת שלי ואני את שלה. בארוחת הבוקר, דיברנו על למה העצים והגגות נראים כאן אחרת ואיפה היו כל אגוזי הקוקוס ואיך הילדים מגיעים לבית הספר. רקדנו את הלימבו במסיבת החוף והיא ישנה מכורבלת לידי כמו צלע כל לילה. באמת זכיתי לראות כמה הרפתקנית היא, אבל גם חרדה מאיחור להזמנה. ראיתי כמה כיף לנו ביחד, והכי טוב, עכשיו יוצא לי לקחת את אחותה לאנשהו, רק שנינו.
