בספר הזיכרונות החדש שלה, האקטיביסטית נמונטה ננקימו משרטטת את המסע שלה להצלת האמזונס

נולד בלב יער הגשם של האמזונס,נמונטה ננקימו, ילידואוראניאישה ופעילה, נסעה דרך ארוכה ומפרכת כדי להפוך לאחת המגינות החריפות ביותר של כדור הארץ. בספר הזיכרונות החדש שלה,We Will Be Jaguars: A Moir of My People,שוחרר ב-17 בספטמבר, היא חולקת את הסיפור של המסע הזה, משרטטת את חוויית הגדילה שלה ביער - מקום שבו חודשים נמדדים בירחים, שמאנים ותרופות צמחיות מרפאים, וחלומות ואינטואיציה מנחים את דרכו בחיים - כמו גם כאב וטראומה שנגרמו על ידי מיסיונרים, חברות נפט וממשלות שניסו זמן רב למחוק את התרבות הילידית ולנצל את ארצות מולדתם. כעת דמות מובילה באקטיביזם האקלים,וההחלטההספר של הספר הוא גם הראשון מסוגו שנכתב על ידי אדם יליד מה-אמזון אקוודורי, שבו ידע אבות וחוכמה על החיים ביער הועברו בעל פה במשך אלפי שנים ומסורת הסיפור לעולם לא באה לידי ביטוי על הנייר. "עבורנו, סיפורים הם יצורים חיים", היא כותבת בהקדמה. "הסיפורים שלנו מעולם לא נכתבו. לא ככה."

ננקימו, שעזב את האמזונס בגיל 14 כדי ללמוד בשליחות אוונגליסטיתקיטו, היה עד לנְגִיעוּתמהנהרות הבתוליים של האזור בעבר עקב דליפת נפט מצנרת קרועהעם החזרה ליער בפעם הראשונה בשנת 2013. "אתה שומע לעתים קרובות שנפט הוא התקדמות עבור המדינה ועבור העולם", אומר ננקימוקונדה נאסט טרוולר."[אבל] לוורני שחיים בשולי היער [...] לא הייתה אפילו גישה למים. נשות הווראני יצאו בשש בבוקר כדי למלא בקבוקים במים לא מטופלים מצינורות חברות הנפט. כאישה, זה הרגיז אותי עוד יותר, והתחלתי לחשוב איך לעזור ולאחד את הקהילות שלנו".

סיפורי נשים הם מרכזיים בספר: מפלור, אשת הקיצ'ווה שהעניקה השראה לננקימו לייסד את הילידים בראשותברית סייבו(והארגון האחות שלו,Amazon Frontlines), לנשים הווראני המבוגרות שליוו אותה כתובעות שותפות במסגרת ה-Worani'sניצחון היסטוריבבית המשפט נגד ממשלת אקוודור וטיטאנים של תעשיית הנפט בשנת 2019. ישבנו עם נקימו בהעיר ניו יורקבמהלך שבוע האקלים לדבר על האופן שבו נשים עיצבו את האקטיביזם שלה, מה היא צופה לעתיד היער, וכיצד תמיכה בנשים ובהתנגדות הילידים יחד חיונית להגנה על הפלנטה שלנו.

ספר הזיכרונות שלך מלא בנשים שהעניקו לך השראה לפעולה. ספר לי עוד על המשמעות שלהם בחייך?

אני זוכרת את הפעם הראשונה שפגשתי נשים ילידות אחרות מהאמזונס, [כולל] אלישיה קווילה - אישה ואוראני מדהימה שהייתה בחזית, דיברה נגד תעשיית הנפט ונתנה נאומים ללא חת בהפגנות. הייתי צעיר מאוד כשהזמינו אותי [להצטרף אליהם בהפגנות], אבל כשהסתכלתי על נשות הקיצ'ווה האלה, נזכרתי בכוח שהועבר אלי מכל הסבתות שלי והקהילות שלי, והחלטתי ללוות את אלישיה והאחרת. נָשִׁים. צעדנו מקויו אלקיטו, עוצרים רק כדי לישון, ופוגשים נשים ילידות עובדות אחרות - הן מההרים והן ממקומות רבים אחרים [באקוודור] - לאורך הדרך. הם אמרו לנו, "היינו הראשונים שנכבשו ונלקחו מאיתנו אדמה, השפה שלנו נלקחה מאיתנו. אנחנו מנסים לשחזר את המעט שנותר". זה נתן לי דחיפה, וזה נתן לי כוח.

אתה כותב גם על קוני, אישה אמריקאית שעודדה אותך להקשיב לסיפורים של עמך ולכתוב אותם. עכשיו כתבת את שלך בשביל העולם לקרוא, ולא התחמקת מנושאים קשים, כולל התעללות מינית. מדוע חשוב לנשים לשתף בחוויותיהן?

כתיבת הסיפור שלי - ושל המסע שלי לפגוש נשים אחרות - הייתה סוג של טיפול. זה היה מרפא, ובסוף הרגשתי חופשייה. זה היה כאילו טסתי. אמרתי, "אני נמונטה חדשה." התגברתי על הכל ושמתי הכל בצד. [התחלתי] להרגיש מאוד חזק ומלא השראה לרומם נשים אחרות - לא רק נשים ילידות, אלא כל הנשים.

עלינו לאזור אומץ לחלוק את הכאב שלנו כדי לשחרר את עצמנו. זה המסר שלי לנשים אחרות בכל העולם. אני מאמינה שנשים באמת סובלות מטראומה בין-דורית. עלינו לשבור את השתיקה שלנו כדי שנוכל לעזור לנשים אחרות להחלים.

פסיקת בית המשפט בניצחונך המובהק נגד ממשלת אקוודור ב-2019 השעתה ללא הגבלת זמן את המכרז של השטח שלך להפקת נפט. מה למדת מהנקבה שלךפיקנית, הנשים והמנהיגים הוותיקים של ואורני שישבו איתכם באולם בית המשפט כתובעים שותפים במהלך הדיון?

למדתי הרבה מהחוכמה, התקווה והביטחון שלהם. שֶׁלִיפיקניתראו את הארץ כטריטוריית אבותינו, שבה העם הווראני קיים במשך אלפי שנים, ומה שהממשלה אומרת כעת הוא שממה. שֶׁלִיפיקניתאמר:הם חושבים רק על משאבים, נפט, כרייה וכריתת יערות. הם טועים. אבותינו היו קיימים אלפי שנים לפני הציוויליזציה ועכשיו נמשיך להתקיים. אנחנו יגוארים שמקיפים, מגינים וחיים ביער שופע חיים ונותנים חיים לעולם.

הייתי אחראי להבאת מאות אנשים לעיר ולארגון קהילות ילידים אחרות, וזה היה שליפייקמן'פעם ראשונה מחוץ לשטח. כשסיפרתי לאחת מהן שאני מרגישה לחוץ כשנכנסנו לאולם, היא לקחה את ידי, התיישבה ברוגע ואמרה "נמו, אל תפחד. אנחנו הולכים לנצח". ואז, כשבית המשפט לא רצה להקשיב, היא אמרה, "אנחנו הולכים לשיר. בואו נעמוד ונשיר!" שרנו בקול רם בלי לעצור במשך 25 דקות. השופטים ועורכי הדין לא ידעו איך להגיב. לא פחדנו, לא האמנו שאנחנו הולכים להפסיד, או שהחוקים שלהם חשובים מאיתנו. היינו בטוחים שהם חייבים לכבד אותנו, להקשיב לנו, [ולהבין] שזה הבית שלנו, נקודה.

כאישה הראשונה שנבחרה למנהיגת ה-Worani of Pastaza, מהי הגישה שלך להשפיע על שינוי חיובי בקהילות שלך?

בתרבות שלי, לפני כיבוש העולם המודרני, נשים היו בעד שלום והרמוניה וקיבלו את ההחלטות, לא גברים. המטרה של המנהיגות שלי היא לאחד נשים. כצוות אנו פועלים יחד להעלאת קולם של הסבתות, הנוער והילדים, עם נשים בראש. גם אם תגיע מפלצת ענקית, נוכל להתמודד איתה ביחד. רק כאשר אנו מאוחדים נוכל לעצור את האיומים [על האמזונס].

השתמשת בכלים של העולם המודרני - טכנולוגיה, מדיה ומשפט - כדי למפות את הטריטוריה שלך, ליצור מודעות למטרה שלך ולזכות בתביעות משפטיות חשובות, תוך הגנה על חצי מיליון דונם של יערות גשם. איך אתה מנווט בין שני עולמות - מנסה לשמר את דרכי החיים המסורתיות תוך שימוש בגישות חדשות כדי להגן על מולדת אבותיך?

הטכנולוגיה חיונית להצמדת קואורדינטות GPS, יצירת מפות והצגה לעולם שהטריטוריה הזו אינה שממה או מקום לנפט, כרייה או כריתת עצים. עמים ילידים חיים בטריטוריה הזו ויש כל כך הרבה מגוון ביולוגי במקומות הקדושים שלנו - לשם נשים ילידים הולכות לאסוף חומרים להכנת מלאכת יד ולהתרחץ, וצמחי מרפא כדי לרפא את ילדינו. יש הרבה חיים, ואנחנו כותבים ומספרים את הסיפור שלנו כדי שהעולם, המדינה והחברות יוכלו לראות שיש לכבד אותו.

אני גם מאמין שחינוך ילידים חשוב מאוד. ראשית עלינו להיות מושרשים בידע שלנו, בערכים שלנו, בשפה שלנו, בשירים שלנו, בטריטוריה שלנו. אבל האנשים שלנו יכולים גם ללמוד מהעולם החיצון, למשל, שפות אחרות כמו ספרדית או אנגלית, [על מנת] לחלוק את הידע שלנו על איך אנחנו מתייחסים לסביבה, איך אנחנו חיים, איך אנחנו מתקשרים עם בעלי חיים ואיך אנחנו לפרש את החיים. הקהילות שלנו אינן כמו הרבה מהעולם, שטוען זכויות לחיים, זכויות לטבע ומחלק הכל. בתוך הטריטוריה שלנו, אנו רואים את העצים, החיות, הרוח, המים כאחד. זה מה שאנחנו רוצים ללמד: איך, דרך תפיסת העולם הילידית הזו, אנחנו יכולים ליצור אינטראקציה, לפרש ולהתחבר לטבע. הגנו על החוכמה והידע שלנו במשך אלפי שנים; אנחנו לא צריכים להשתמש בטכנולוגיה וברחפנים כדי לשמר את זה לעצמנו. אנחנו רוצים להשתמש בכלים האלה כדי להראות לעולם שהמקום הזה מלא חיים, מלא בגיוון ונותן חמצן לעולם וחיים לכדור הארץ.

אמרת שהמאבק שלך להגנה על היער שלך הוא באמת מאבק להגנה על כדור הארץ כולו. כיצד תמיכה בנשים ובהתנגדות בראשות הילידים חיונית למשימה זו?

כשביקשנו מהעולם לתמוך בנו במטרה שלנו, ראיתי שנשים צעירות רבות הופיעו באינטרנט. ראיתי גם בכל קהילות וואוראני - ובכפרים רבים אחרים באמזונס - שנשים מנהיגות נמצאות בחזית. אנחנו תמיד מדברים על החיים וכיצד להגן עליהם - לא רק היום, אלא בעתיד. אבל [שאר העולם] לא צריך לחכות עד שהקהילות הילידים יתמודדו, ובמקום זאת לחשוב איך לקחתפעולת אקליםולהתחיל לעבוד מבחוץ. נשים ילידות תמיד יהיו בקו החזית, לא משנה איזה איום יגיע. אנחנו תמיד נתנגד. עכשיו אני קורא לכל הנשים להיות חלק מהמאבק הקולקטיבי הזה. בואו לא נחכה לנשים ילידיות שיעמדו בחזית, אלא נטווה מעגל להצטרפות של נשים מתרבויות אחרות.