עד עכשיו, העולם יודע את שמה: מהסה "ג'ינה" אמיני. ב-13 בספטמבר, האישה הכורדית האתנית בת ה-22 נעצרה בבירה טהראן על ידי מה שמכונה "משטרת המוסר" בגין "הפרת" החג'אב חובה.לפילאחיה, חלפו שעתיים מרגע שנלקחה מתחנת המשטרה לבית החולים. לאחר שבילתה שלושה ימים בטיפול נמרץ - רווחת הדעה שמשטרת המוסר היכתה אותה באכזריות - אמיני מתה ב-16 בספטמבר. אז הסיפור שלה, בתחילה האשטאג בשפה הפרסית (#מחסה_אמיני), התפשט כאש בשדה קוצים ברחבי הארץ בלבד. להפוך להפגנות רחבות היקף ב-30 מתוך 31 מחוזות.
הנה העדכונים האחרונים על ההפגנות, כיצד לעקוב אחר ההתפתחויות האחרונות וכיצד לעזור לנשים המשתתפות באיראן.
נשים ודור Z מובילים את הממונה
חג'אב חובה תמיד נתפס כסמל של דיכוי תחת הרפובליקה האסלאמית ואחד הכלים המרכזיים לשליטה בנשים, המהוות 60 אחוז מבוגרי האוניברסיטאות במדינה. בעוד שנשים נמצאות בחזית ההפגנות הללו - מסירות, ובמקרים מסוימים, שורפות את מטפחות הראש שלהן, ואפילו חותכות את שיערן - זוהי תנועה הפונה לנוער, בראשות איראניתדור ה-Z(ז'). כְּמוֹעמיתיהם המערביים, זהו דור מיומן בטכנולוגיה שגדל עם האינטרנט והמדיה החברתית - אם כי צונזר מאוד, כמו35 אחוזמהאתרים הפופולריים ביותר, כולל פייסבוק, טוויטר ויוטיוב, חסומים.
שישים אחוזמתוך 84 מיליון האוכלוסייה באיראן הם מתחת לגיל 30 והם נשלטים על ידי ממסד פקידותי מזדקן - המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, בן 83 - שאין להם במשותף עמו כמעט כלום. הודות לכלי עקיפת מסוימים כדי לעקוף את הצנזורה באינטרנט, האיראנים יכולים לראות איך שאר העולם חי וגם יכולים לשתף ברשתות החברתיות ולשוחח על העוולות והסטנדרטים הכפולים בחברה שלהם. הכעס מבעבע מתחת לפני השטח של הדור הזה כבר זמן מה.
מדוע ההפגנות הללו מרגישות שונה מהפגנות העבר
מאז דצמבר 2017, איראנים מכל הקשת החברתית-פוליטית יוצאים לרחובות במדינה כדי להפגין נגד ניהול כושל, שחיתות ולהשמיע התפכחות כללית מהרפובליקה האסלאמית. אז בעוד שהמחאות אינן חדשות באיראן, העובדה שהתנועה הנוכחית מנוהלת על ידי דור צעיר היא חסרת תקדים ומשמעותית. מה שחשוב גם לציין הוא שהמחאות אלו אינן נוגעות רק למשטרת המוסר או להג'אב מחייב, אלא במאבק בסטטוס קוו הגדול יותר.
מפגינים ברחובות של ערים ועיירות פרובינציה רבות אומרים שהם אינם רוצים עוד רפובליקה אסלאמית, כפי שניתן לראות בקריאות "מוות לחמינאי", "חמינאי הוא רוצח, האפוטרופסות שלו פסולה", "אני לא רוצה, אני לא רוצה רפובליקה אסלאמית", "השנה היא עקובה מדם, סייד עלי [חמינאי] יופל", ו"אני אעשה להילחם, אני אמות, אני אקח בחזרה את איראן".
תפקיד המדיה החברתית - והיכן ניתן לקבל את העדכונים האחרונים
במהלך השנים,האינטרנט מילא תפקיד מכריעבהפצת מידע על הפגנות ברחבי איראן והעניק לקהילה הבינלאומית, לכלי תקשורת ולארגוני זכויות אדם מבוססי המערב את היכולת לתעד ולהסב תשומת לב להפרות זכויות האדם שבוצעו על ידי כוחות הביטחון.
האינטרנט הוא גם הדרך היחידה של האיראנים להשמיע את קולם בעולם. כפעיל אחדסיפראני, "המדיה החברתית היא התקווה היחידה שלנו לעשות כאן שינויים. זו הייתה הדרך שלנו לתקשר עם העולם כשלא היה לנו סיכוי אחר". מתוך זיהוי האיום של האינטרנט, הרשויות יישמו בעבר כיבוי מוחלט של האינטרנט. לדוגמה, בנובמבר 2019 הפגנות ברחבי הארץ נבעו מהעלאת מחיר הדלק; על פי דיווח שלאמנסטי אינטרנשיונל, "הרשויות חסמו בכוונה את הגישה לאינטרנט בתוך איראן, והסתירו את ההיקף האמיתי של הפרות זכויות האדם הנוראיות שהן ביצעו ברחבי המדינה".
גם כשההפגנות הנוכחיות באיראן הגיעו ליום ה-12 עם עשרות הרוגים ואלפי עצורים, נראה שאין שום סימן להאטה, לעת עתה. זו הסיבה ששמירה על האינטרנט היא כל כך אינטגרלית עבור העם של איראן ומדוע, לאחר שנים רבות, ממשלת ארה"במְעוּדכָּןהרישיון הכללי שלה לחופש אינטרנט ב-23 בספטמבר.
הנה כמה משאבים מועילים להתעדכן בהפגנות האחרונות באיראן:
נשים פעילות ועיתונאיות:
- מהסה אלימרדני, חוקר ותומך ב-Artikel19.org
- רויה בורומנד, מייסד שותף של מרכז אבדורהמן בורומן
- יסמין רמזי, סגן מנהל המרכז לזכויות אדם באיראן
- אזדה פורזנד, חוקר וכותב זכויות אדם ומנהל קרן סיאמאק פורזנד
- גיסו ניה, מנהל פרויקט הליטיגציה האסטרטגית של המועצה האטלנטית
- גולנאז לאספנדי, כתב שמסקר את איראן עבור Radio Free Europe Radio Liberty
- מסיח אלינז'אד, עיתונאי ופעיל איראני
ארגונים:
איך לעזור
ישנן דרכים אחרות שאמריקאים רגילים יכולים לעזור לתושבי איראן, כמו יצירת קשר עם נציגיהם, שיתוף חדשות נכונות עובדתית על מה שקורה בתוך איראן והשתתפות במחאות סולידריות בערים שלהם.
דרך נוספת לעזור היא על ידי תרומה לארגוני זכויות אדם מבוססי ארה"ב המתמקדים באיראן, כגוןמרכז אבדורהמן בורומן, ההמרכז לזכויות אדם באיראן(CHRI), וסוכנות הידיעות פעילי זכויות אדם(HRANA). ככל שיש יותר תשומת לב לאיראן, הרפובליקה האסלאמית נתונה ללחץ.
הולי דאגרס, איראנית-אמריקאית, היא עמית בכיר במועצה האטלנטית. היא כן
מחבר הדו"ח,איראנים ב-#SocialMedia.עקבו אחריה בטוויטר: @hdagres.
