סצנת הריקוד הבלתי סביר שסוחפת את איסטנבול

העמודה 'כאן, עכשיו' שלנו בוחנת את הטרנדים המשתלבים בערים ברחבי העולם ומספקת לך מידע נמוך על איך לחוות אותם בפעם הבאה שאתה בעיר.

רקדנים מקישים על נעלי ה-Plimsoll שלהם ומחליקים על הרצפה בקצות כנפיים, ומפרקים מהלכי רטרו כמו ההטלה וההסתערות. החדר מהדהד במחיאות כפיים ובצעקות כשלהקה מסתחררת סביבי. מלך הנדנדה, בני גודמן, רועם ברמקולים.

זה לאשל הארלםאולם נשפים סבוי בסביבות 1939, אבלאיסטנבולבשנת 2019 - מקום לא סביר אך רלוונטי להחייאת ריקודי הסווינג של לינדי הופ. אני ב-נדנדה איסטנבול, סטודיו לריקוד ליד הטיילת הצפופה של העיר, Istiklal Caddesi, בסביבות חצות ביום שישי. עם שילוט דיסקרטי וקוד להיכנס, זה מרגיש כמו ספייסי - אלא שאין אלכוהול, רק ספלי תה מטילים שולחן בודד שנדחף לפינה רחוקה. מאחוריו שלט ניאון התלוי על קיר לבנים כתוב: "זה לא אומר כלום אם אין לך את הנדנדה הזאת".

"בטוּרְקִיָה, אנחנו צריכים את החיוביות הזו", אומר האקן דוראק, יליד איסטנבול ומייסד Swing Istanbul. אנחנו יושבים על ספסל במסדרון השיש הלבן, ממש מחוץ לאולם הריקודים כשאנשים נכנסים ויוצאים באופניים להפסקות בין שירים. יש לו נקודה: זו לא סצנה שאפשר לצפות למצוא בטורקיה, שבה אנשים נחנקים כרגעתקנות צנזורה מחמירות, אדיכוי נגד הפגנות ציבוריות, ומיתון כלכלי עמוק - ועדיין מתאוששים ממצב חירום בן שנתיים, שהוסר רק בשנה שעברה, עקב ניסיון הפיכה ב-2016.

דוראק גילה את לינדי הופ בזמן גלישה בערוצי יוטיוב לפני יותר מעשור. "טַנגוֹיכול להיות הריקוד הכי נלהב, וריקודים לטינייםאולי הכי סקסית, אבל לינדי הופ הכי מאושרת", אומר דוראק. הוא החל ללמד את עצמו מהלכים דרך הסרטונים. לאחר מכן, הוא עזב את עבודתו כמהנדס מכונות כדי לצאת למסע עלייה לרגל בן שנתיים של לינדי הופ דרךאֵירוֹפָּה, ביקור במקומות כמו גרמניה ושוודיה, שם ללינדי הופ כבר יש עוקבים.

"הפעם הראשונה שראיתי את לינדי הופ באופן אישי הייתה באולפן בהמבורג", אומר דוראק. כשחזר לאיסטנבול, שם מעט אנשים הכירו את לינדי הופ, הוא התחיל את הסצנה בכך שלימד כמה חברים. בסופו של דבר, הוא פתח סטודיו משלו, שנקרא גם Swing Istanbul, אותו קידם בהופעההרחובות של איסטנבול.

דוראק מעריך כעת שכ-2,000 אנשים מסתובבים בסצנת הסווינג של איסטנבול. יש ריקודים שבועיים של סווינג איסטנבול, כמו זה שפגשתי בו את דוראק עם כ-75 איש, ואירוע חודשי עם להקות חיות וקרוב ל-500 איש שמתקיים בשעהמַעבּוֹרֶת, ביתן מפואר על חופי הבוספורוס. ואז ישאיסטנבול לינדי הופר, בית ספר נוסף לריקוד עם השפעת אלקטרוסווינג (סווינג רקד לבית או היפ הופ) המארח אירועים באיסטנבול ומסיבות חוף עלהים השחור. בכל סתיו ואביב אתאוריינט לינדי אקספרסוקרוסאובר איסטנבולפסטיבלים מושכים קהל בינלאומי גדול. אירועי ספין-אוף צצים בערים ברחבי טורקיה, מהעיר ואן ליד הגבול עם איראן ועד לעיירת החוף היוקרתית שלבודרום.

"איסטנבול היא עיר כאוטית [בת 15 מיליון איש] ואין הרבה מקומות להירגע בהם", אומרת גוני אקגול, עורכת דין שהפכה למורה ללינדי הופ. "אבל בלינדי הופ, אתה יכול לבטא את עצמך ברמה המלאה ביותר."

אין הרבה חוקים ברחבת הריקודים של לינדי הופ. זוהי קרקע ניטרלית לתרבויות הרבות המרכיבות את העיר הרביעית בגודלה בעולם. וזה גם לא נשלט על ידי נורמות מגדריות: נשים יכולות להנהיג וגברים יכולים לעקוב, ושותפים לריקוד מאותו המין גורמים להרגיש רצויים - מחווה לא קטנה בהתחשב בכך שבעוד בעיר יש קהילת LGBTQ+ חזקה, מציאת מרחבים מסבירי פנים נדיר.

בחזרה לסווינג איסטנבול, רחבת הריקודים מתנפחת ככל שהלילה עובר. זיעה מחלחלת מבעד לחולצות. שברירי שיער ובנדנות ננטשות לרצפה. עד סוף הלילה, כולם נראים מותשים באופוריה. אחד ההיבטים המושכים ביותר לבוא לכאן כמטייל הוא שמחסום השפה מיושן; אתה לא צריך לדבר טורקית כדי להתחבר, אם כי זה עוזר לקחת כמה שיעורי לינדי הופ קודם - אפילו רק ב-YouTube. ניתן גם ליצור קשר עם אולפני ריקוד כמו Swing Istanbul ו- Lindy Hoppers לשיעורים חד פעמיים.

"המרחב הזה - והריקוד - הוא מפלט", אומר דוראק. זה מקום שאליו אנשים באים לשכוח כל דבר שצריך לשכוח, או לחגוג את מה שמחייב לחגוג. או לאבד את עצמם לגמרי. כפי שאמר לי לינדי הופר אחד בדרכו לרחבת הריקודים, "אני לא חושב על זה יותר מדי - אני פשוט אוהב את המוזיקה."