על מה המקום הזה?
אשת העסקים המקסיקנית המאוחרת דולורס אולמדו הפכה את אחוזתה למוזיאון ב-1994, שמונה שנים לפני מותה. השטח, המשמש ביתם של טווסים וכלבים מכוערים כל כך שהם חמודים מקסיקנים חסרי שיער (Xoloitzcuintle), מרשימים כמו תערוכות הארכיטקטורה והאמנות המקסיקנית בסגנון האסינדה.
איך האוסף הקבוע?
במוזיאון נמצא האוסף הפרטי של דולורס אולמדו, הכולל יצירות של דייגו ריברה ופרידה קאלו. חלק נוסף של המוזיאון מוקדש לאוסף העצום שלה של פסלים ופסלונים מסואמריקנים. המבקרים יכולים גם לקבל תובנות על חייה המרתקים של אולמדו על ידי ביקור ברבעים הפרטיים שלה, המלאים בתמונות משפחתיות ויצירות אמנות שנאספו במהלך מסעותיה הרבים.
והתערוכות?
המוזיאון מארח תערוכות עונתיות לאורך השנה המתמקדות באמנים, נושאים, מדיומים או אזורים ספציפיים.
מה עשית מהקהל?
תיירים מעטים יוצאים דרומה לעיר, בה נמצא המוזיאון. לעתים רחוקות זה מרגיש צפוף, אבל אם חלל תצוגה מסוים נהיה עמוס, אתה תמיד יכול לצאת אל הגן ולחזור כאשר הוא נרגע.
בטיפ המעשי, איך היו המתקנים?
קל לנווט במוזיאון, אבל בעלי בעיות ניידות ירצו לקחת את הזמן שלהם (ולהנות מהנופים!) כשהם עוברים את המרחק המשמעותי בין כניסת המוזיאון לחללי התצוגה.
חנות מתנות: חובה, מעוררת השראה - או לדלג עליה?
בחנות יש מבחר גדול של דברים טובים מקסיקנים מסורתיים מאוד. הם לא זולים במיוחד, אבל הכספים מהחנות מיועדים לתחזוקת מוזיאונים, אז שקלו את זה לקנות למטרה ראויה.
האם בית הקפה שווה עצירה, או שעלינו פשוט לתכנן ללכת למקום אחר?
אם תהיו רעבים, בית הקפה מגיש מבחר מנות מקסיקניות.
יש עצות לבעלי זמן או תשומת לב?
אם אתה בזמן שאול, חקור את הגנים במשך עשרים דקות ולאחר מכן בדוק את העבודות של ריברה וקאלו, בתוספת החדרים הפרטיים של אולמדו אם עדיין יש לך זמן.
