ביקורת: פאלה-רויאל

בואו נתחיל בתמונה גדולה. מה האווירה כאן?
הבניין הראשי של פאלה-רויאל נבנה במקור עבור הקרדינל רישלייה על ידי האדריכל הצרפתי למרסייר (שגם תכנן את הסורבון) בתחילת המאה ה-17. האגפים נוספו מאוחר יותר, וההיסטוריה של המרחב נעה בין משפחות אצילות ולהט מהפכני למפעלים בעלי שם רע. הגנים (Jardin du Palais-Royal) הם מרכז החוויה, והמקומיים והתיירים כאחד נמשכים למזרקה הגדולה, לערוגות הפרחים המרהיבות ולשורות העצים המהדהדות את עמודי הגלריות המקבילות.

כֵּיף! יש תכונות בולטות או חובה לראות?
בחצר הפנימית של פאלה-רויאל תתקלו במיצב אמנותי בשם Colonnes de Buren, שיצר האמן דניאל בורן בשנות ה-80. עם עמודי הפסים בשחור-לבן בגבהים משתנים, היצירה היום היא יקירת אינסטגרם, אז צפו לשמוע הרבה קליקים על המצלמה בזמן שאתם עוברים דרכה. תרצו לצלם תמונה משלכם לאורך קווי הראייה המקסימים, הכוללים עמודים המשתרעים מתחת לפני הקרקע לתוך בריכות מים כמעט נסתרות.

הבנתי. היה קל להתמצא?
ה-Domaine National du Palais-Royal אינו גדול במיוחד, ובכל זאת כל חלק עמוס באוצרות קטנים שאפשר לגלות. הגלריות שמקיפות אותו מלאות בבוטיקים יוקרתיים של מעצבים ובתי קפה אופנתיים, מה שמושך את הסט הצעיר והמצופה. במקום זה נמצאים גם אייקונים פריזאיים מתמשכים כמו הקומדיה-פרנסז, הנחשבת לתיאטרון הפעיל העתיק בעולם, ו-Le Grand Véfour, שנפתחה לראשונה כמסעדה ב-1784.

זה נשמע מגניב. הכל נאמר ונעשה, בשביל מה - ולמי - זה הכי טוב?
פאלה-רויאל הוא במובנים מסוימים פריז בקצרה: חנויות, בתי קפה, אמנות, היסטוריה וגנים מרהיבים שמהם ניתן לצפות במסלול היפה מונד. ומכיוון שהוא ממש מעבר לרחוב מהלובר, סביר להניח שלא תצטרכו לעשות טיול מיוחד.