זום החוצה. על מה המקום הזה?
Palazzo Fortuny, ארמון גותי, היה פעם ביתו של מריאנו פורטוני, האמן, מעצב הבמה ומעצב הטקסטיל שמאחורי Fortuny Fabrics, שעדיין מתברר היום משי דמשק יוקרתיים, קטיפות חתוכות וכותנות מודפסות. כמוזיאון, זהו מחווה לטעמו המפואר והאקלקטי: חדרים, עטופים בטלאים של טקסטיל יוקרתי או מצוירים בציורי קיר מהרצפה עד התקרה, מלאים באמנות, עתיקות ותפאורה מהאוסף שלו.
על מה אנחנו מסתכלים באוסף הקבוע?
הקולקציה היא מאוד אישית; חדרים מסוימים, כמו הספרייה, נראים כאילו תושביה עזבו זה עתה לשתות קפה. ציורי שמן לא גמורים יושבים על כן הציור שלהם, דגמים ארכיטקטוניים עומדים ליד חיות פחוצה או ערימות של ספרים כרוכים בעור, ודלתות ארון פתוחות כדי לחשוף את תוכנן הזוהר. זה קצת עומס אסתטי - ההפך ממינימליזם - אבל זה עובד. וזו הצצה לחזון הייחודי של אדם אחד לעידן אחר.
מה עם המוצגים? משהו קורה שם?
מעריצים מושבעים של המוזיאון הזה עשויים לומר שהתערוכות הזמניות אינן מעניינות. אבל יש תוכנית מהורהרת של עבודה מודרנית ועכשווית; נגיד, זה מאת האמן הקוריאני Yun Hyong-Keun והצייר הסלובני זוראן מושיץ'.
מה עשית מהקהל?
המוזיאון קצת אופטימי, מושך אנשים שבאמת,בֶּאֱמֶתרוצה להיות שם. האווירה שקטה; מצב הרוח הכללי הוא פליאה.
בטיפ המעשי, איך היו המתקנים?
ישנן כמה ספות נמוכות הפזורות באזורי התערוכה, והחלל עצמו קטן מספיק כדי שהניווט בו לא יגבה יותר מדי מחיר.
מהי הדרך הטובה ביותר ללמוד על האוסף בזמן שאנחנו שם?
טקסט הקיר - או כל חומר הסבר מרכזי, באמת - מוגבל בכוונה; לפי רצונו של פורטוני, חוויית המוזיאון צריכה להיות רגשית ולא חינוכית. זה עלול לתסכל מבקרים שקיוו לצלילה עמוקה היסטורית.
חנות מתנות: חובה, מעוררת השראה - או לדלג עליה?
חנות הספרים מציעה מגוון רחב של כותרים בקומץ שפות, בתוספת מזכרות בהשראת הקולקציה של Fortuny.
יש עצות לבעלי זמן או תשומת לב?
תשעים דקות נראות כמו פרק הזמן המושלם להעריך את פאלאצו פורטוני. פחות מזה והיית מרגיש ממהר - פשוט יש כל כך הרבה פרטים וקטעים שצריך ללמוד ולהתפעל.
