קבעו לנו את הסצנה: מה הסיפור עם המקום הזה?
כדי למצוא את קובה שלפני המהפכה בבנגקוק, תצטרכו לזגזג לקצה האחורי של סוקומוויט סוי 11, רצועת מסיבות מפורסמת פעם שהתבגרה מעט, הודות לגיל ולתקנות ממשלתיות. עברו על פני כמה מכוני עיסוי מוצלים - אחרי הכל, זו בנגקוק - וסובב את הפינה ב-Soi 1, שם ציור קיר דהוי צמוד לתא טלפון וסדרן. הטלפון מקולקל, אז תצטרך להשתמש בטלפון האמיתי שלך כדי להתקשר כדי לקבל את הקוד; לאחר מכן, נקבו בקוד ודחפו את הדלתות. בפנים הקירות מתפוררים, האורות עמומים, הכביסה תלויה לייבוש, פדורות תלויות על הקיר, ולהקת הסלסה בעוצמה. ברוכים הבאים לקובה.
שמח להיות כאן! איך הקהל?
שיעור השתייה של בנגקוק מוריד את קובה ליברס בבר כשנשים לבושות חצאיות מתנדנדות רוקדות. בבר הנמוך הזה קשה לפענח לאומים, אבל כולם מאוחדים במוזיקה.
כמו שצריך. איך המשקאות?
רום בהיר וכהה טעים מככב בקוקטיילים קלאסיים וחדשניים. אם רום זה לא הקטע שלך, יש כמה בירות מלאכה מיובאות וסאזרק יוצאת מן הכלל.
מוּשׁלָם. אפשר להזמין גם משהו לאכול?
טפסו במדרגות מתפוררות מזוייפת לארץ פלאות בקומה השנייה שבה סיגרים קובניים הם חוקיים ושם מגיעים כריכים קובניים עם חתכים עבים של חזיר וגבינה דביקה. זה בדיוק העניין לשתות את האלכוהול לפני שיוצאים בחזרה למטה.
נשמע אידיאלי. אז איך השירות?
זה יכול להיות קשה לשמוע את הברמנים כשהלהקה דופקת או התקליטן מנגן, אבל בסך הכל הם קשובים וידידותיים.
גָדוֹל. אז לסכם את זה: בשביל מה אנחנו באים לכאן?
בעוד שהמקומיים עשויים לבכות על הפופולריות של הבר ה"סודי" הלא כל כך סודי הזה, ולמרות שהוואנה סושיאל היא לא המקום הפנימי שהיה פעם, זה עדיין מקום נהדר לבוא עם קבוצת חברות, עניין רומנטי או חבר זולל רום. מלבד קיטש, נראה שכולם אוהבים את זה כאן.
