קבע את הסצנה.
זוהר הוליוודי וינטג' עם רמז למגניב הנוכחי של החוף המערבי. הבניין הוקם בשנות ה-20 של המאה ה-20 כמפקדה של בנק איטליה ונותרו פרטים ניאו-קלאסיים מקוריים רבים, כמו הלובי המתנשא עם התקרה האיטלקית הכחול והזהב שלו וחזית העמודים הקורינתיים המחורצים. האווירה בפנים משחקת יחד עם התקופה - בלובי, האורות עמומים והמעצב ז'אק גרסיה חידד את השפע האוורירי עם הרבה קטיפה בגווני תכשיט ועור עשיר. ממש ליד הלובי, יש את בר Giannini (על שם אמדאו ג'יאניני, מייסד The Bank of Italy), מספר דקו המשלב קוקטיילים חזקים וקלאסיים - מסוג המקום שבו תוכלו לדמיין את בוגרט ובאקאל מתרווחים לאחר צילומי היום.
מה הסיפור מאחורי זה?
זה חלק מקבוצת Sydell, שהוקמה על ידי אנדרו זובלר, עם גדילים שונים. שני הנכסים האחרים של NoMad נמצאים בניו יורק, ונפתחו ב-2018 בלאס וגאס. כמו הניו יורקו- Vegas NoMads, זה תוכנן גם על ידי האדריכל והמעצב הצרפתי ז'אק גרסיה. סידל עומדת גם מאחורי קבוצת ליין המגניבה, עם מלונותזֶרֶם יָשָׁר,לוס אנג'לס, ואוסטין, והנכסים ההיפסטריים Freehand (מיאמי, ניו יורק, לוס אנג'לס ושיקגו), כמו גם בעלי חלק, יחד עם ניק ג'ונס מבית סוהו, שלהנדבלונדון.
מה אנחנו יכולים לצפות מהחדרים?
חדרי שינה הם מעין תשובה קליפורנית מודרנית שטופת שמש או קונטרה רגועה לאזורים הקהילתיים הקולנועיים יותר. בחדרי המלכה הקלאסיים, פרוזדור כמעט שחור ג'ט מוביל לחלל קומפקטי אך מלא אור עם רצפות עץ אלון וקירות ירוקים מנטה חיוורים המסודרים עם אשכולות של אמנות וצילום עכשוויים. הטכנולוגיה מספיקה ונחשבת - יציאות Wi-Fi ו-USB טובות משני צידי המיטה - אך לא מורכבת באופן מוחץ.
מה עם האוכל והשתייה?
המסעדה ברמת הלובי מנוהלת על ידי השף דניאל הום והמסעדן וויל גוידארה, הצוות שמאחורי מסעדת NoMad המקורית וכן שלושת כוכבי המישלן.Eleven Madison Parkבניו יורק. צלחות עם הרבה עשבי תיבול טריים ותווי הדרים עזים מככבות בתפריט (עוף לימון-פרמזן, טארט כמהין שחור), עם טוסט אבוקדו חובה ופודינג זרעי צ'יה מופיעים בארוחת הבוקר. קוקטיילים מערבבים אפרול ווורמוט. האוכל מוצק והבר נהדר, אבל DTLA וטוקיו הקטנה הסמוכה ורובע האמנויות הן שכונות כל כך נהדרות לאכילה ושתייה - אל תאכלו בהן כל ארוחה.
יש מה להגיד על השירות?
הצוות היה מאומן להפליא והשירות ללא רבב - בצד הנכון של קשוב מבלי להיות קלסטרופובי.
מי בא לכאן?
קהל חכם אחרי העבודה מגיע לבר בקומת הקרקע ביום שישי בערב. בשבת, העניינים מרגישים מוגברת, כשהקהל מתלבש ועוצר למשקאות לפני ארוחת הערב או ננעל ללילה ראוי של שתייה בסגנון ישן בבית מלון נהדר.
איך זה משתלב בשכונה?
מרכז העיר משתנה בקליפ מהיר בחמש השנים האחרונות, אבל זה עדיין רחוק מלהרגיש מקורצף וממשיך להיאבק בנוכחות חסרת בית כאן. אבל זה גם אחד החלקים התוססים ביותר של העיר מבחינת אוכל ואמנות -גרנד סנטרל מרקטוהרחבשניהם נמצאים במרחק של חצי מייל הליכה מהמלון ואילו רובע האמנויות, עם הברים והמסעדות, החנויות והגלריות שלו, נמצא במרחק של חמש דקות נסיעה קלה.
משהו שפספסנו?
יש חדר כושר קטן אך מאובזר היטב במרתף לאורחים בלבד ואזור בריכה מקסים על הגג שעוצב על ידי ז'אק גרסיה עם נוף פנטסטי של העיר - עם בר המיועד לשפריץ וחטיפים בשעות אחר הצהריים המאוחרות. לחנות הקונספט Please Do Not Enter יש בוטיק בקומת הקרקע לאיסוף צמוד של פריטי בית, ניחוחות ובגדים.
כְּדַאי?
בְּהֶחלֵט. לוס אנג'לס יכולה להיות עיר במחיר מופקע עבור מלונות וזו תמורה אמיתית לכסף.
.jpg)
