ביקורת: Capella Ubud Bali

קבע את הסצנה.
עמוק בעמק קליקי המהולל, קפלה אובוד מתגעגעת בקלות - רק בעלי עיני נשרים עשויים להבחין בגגות השיפוע הכהים של אוהלים לצד נהר בחלק התלול הזה של הג'ונגל הבאלינזי. פסלי קופים מפליז בין העלווה הם הרמז הראשון לכך שהמעצב בעל הדמיון ביל בנסלי משחק כאן. היכנסו לתוך האכסדרה הקדמית והחוויה התיאטרלית הסוחפת מתחילה, ומחזירה את האורחים לתחילת המאה ה-19 ולעידן של מגלי סחר בתבלינים.

מה הסיפור?
זה המלון הראשון מ-Suwito Gunawan, איל פלדה בג'קרטה, ששאל בחוכמה את בנסלי (המעצב מאחורי Shinta Mani Wild,הסיאם, ואתאינטרקונטיננטל דנאנג) להשתלט על המושכות היצירתיות - השניים נפגשו בזמן ציד עתיקות בהולנד. בנסלי שאב השראה מהמשלחת של מרקו פולו מסין לאינדונזיה, כמו גם מהמגלה הדני מהמאה ה-19 מאדס ג'והנסן לאנג (המסעדה קרויה על שמו), שזכה לכינוי הרג'ה הלבן של באלי והפך לסוחר מצליח בקפה, אורז, ותבלינים.

למה אנחנו יכולים לצפות בחדר שלנו?
לכל אוהל יש אישיות אינדיבידואלית עם סקרנות תואמות; לאוהל הקרטוגרף יש קלף, מצפנים וטלסקופים; באוהל הנגרים יש כל מיני כלי עבודה; לאוהל הנסיכה מיטת אפיריון דרמטית, בד יורדת מהגג. התרבות הבאלינזית היא עדות בבטיק בעבודת יד ובאריגי איקאט; ויש אוצרות ממכירות פומביות בהולנד ומחנויות עתיקות באלינזיות.

מה עם האוכל והשתייה?
יש שתי מסעדות. Api Jiwa היא מסעדת רובאטיאקי יפנית עם תפריטי טעימות של שמונה עד 10 מנות, עם נתחי פירות ים ובשר שנצרבים על הגריל ואז מותאמים אישית עם תבלינים. בביסטרו Mads Lange, הצלחות כוללות טאקו סרטנים, חזה Wagyu, ברווז בקליפת קוקוס וסנאפר אדום. השיטות של השף האוסטרלי מת'יו מקול הן מקומיות ובר קיימא - ולעתים קרובות קוקטיילים מבושלים בבית ומיושנים בחבית. נסה את בור המים, עשוי עם יוגורט מושקע בוודקה, סירופ שקדים, הל ומי ורדים. בראנץ' הג'אז של יום ראשון הוא די מיוחד.

יש מה להגיד על השירות?
הצוות הידידותי והמיומן נראה שמח באמת לעבוד כאן - וכ-60 אחוז מהם מגיעים מהסביבה הקרובה.

עוד משהו שאנחנו צריכים לדעת?
יש גם חדר כושר, ספא אוהלים ובריכה - במה שנראה כמו בור מים ענק.

האם זה שווה את זה?
זה יקר אבל באמת יחיד במינו - ומודרניזציה מוצלחת של סגנון קולוניאלי שנדיר עבורבאלי.