מה הסיפור כאן?
לַמרוֹתדנבראין היום צ'יינה טאון, היה לו במאה ה-19: Hop Alley. כמחווה להיסטוריה המקומית ההיא, השף-בעלים טומי לי לקח את השם של המסעדה הסינית המודרנית הזו ברינו. החלל חשוך, מעט מלוכלך בין shou sugi ban (עץ שרוף) ובטון, ומקפץ - כפי שהיה מרגע פתיחתו ב-2015. בהתחשב בקהל, לי יכול היה לקרוא לזה גם Hip Alley; יותר מכך, בהתחשב בפורטרטים של אייקונים כמו Ice Cube והפלייליסט שיתאים, הוא יכול היה לקרוא לזה Hip Hop Alley.
איך הקהל?
צעירים וחמודים להרפתקאות: זה מתאר את רוב הסועדים. הם כאן כדי לשתות משהו פאנקי ולאכול משהו פאנקי יותר, בחברת דעות דומות.
ספר לנו על רשימת המשקאות. משהו שאנחנו לא יכולים לפספס?כשהאולד פאשן מתעתע עם מדיירה ותה מעושן, אתה יודע שהברמנים נהנים. אז קוקטייל אחד כאן הוא חובה, במיוחד אם אתה עם קבוצה שיכולה להתמודד עם שיתוף דאיקווריס מתוך פוררון. אבל אל תשלול את המיץ: ל-Hop Alley יש את אחת מרשימות היינות החנוניות ביותר בעיר, המשקלות בכבדות לבנים (עם או בלי מגע בעור), רוז'ים ובועות המשלימות את האוכל. ולשם שינוי קצב, מבחר הבירות והסיידר קטן אך מדהים.
אירוע מרכזי: האוכל. מהם הדגשים?הצוות של לי מתייחס לבישול הסיני בכבוד הולם תוך הוספת ספין משלו, וזה ניכר במורכבות המאוזנת של האוכל. קח את הטופו המצונן המיוחד: שטוף ברוטב באנג-באנג שומשום ומעליו מלפפונים, בוטנים ועשבי תיבול, הוא מרגיע ומערבב לפי תור. כך גם האורז המטוגן המועשר במח עצם. גם מנות עונתיות מדהימות: תחשוב על חלצית חזיר עם עגבניות ירוקות ואפרסקים שתופס את המהות של המנות החמוצות-מתוקות של סין, טוסט שרימפס טעים מואר בקיבה חרדל, סלט פטריות אוזניים מעץ מרענן - סלט שורשי לוטוס בחומץ שחור, ושמאלץ בגריל גאי לאן ברוטב צדפות מתחת לצריבה של שאלוט מטוגן. אתה באמת לא יכול להשתבש חוץ מלבוא לבד - החוויה האולטימטיבית של סמטת הופ תלויה בשיתוף המון מנות עם הרבה אנשים.
איך השירות?
השירות מזדמן וידידותי. אבל הצוות גם בקיא ומהיר עם המלצות למתחילים שעשויים למצוא את התפריט קצת מאיים. זה נכון במיוחד בחזית המשקאות; אם אתה מוכן לשים את עצמך בידיים שלהם, תתכבד בכמה זיווגי נוקאאוט. באשר לצוות הבר, יש להם כישרון להפוך את הפינה הקטנה שלהם במסעדה למסיבה.
אז תסכם לנו את זה.
שיחה רצינית יצאה החוצה; קרועים וסעודה רציניים. הביאו את כל החברים הכי מגניבים שלכם.
