מה היו הרושם הראשוני שלך כשהגעת?
התנתק מהמערכה של שוק ברודווי ולאורך התעלה ובקרוב תגיע לחזית הצנועה מאוד של המסעדה הקטנה והנפלאה הזו. זהו מיזם הסולו הראשון של השף מקס רושה (אחיו של מעצבת האופנה סימון רושה), ולמרות שהוא די נטול מהומות, הוא עדיין מצליח להרגיש מיוחד. זה הכל קירות לבנים, סורגים משיש אפור, תמונות בשחור לבן, שולחנות עץ פשוטים ומטבח פתוח קטן מאחור. התפריט קצר, העיצוב מינימלי והאוכל מרגש, מה שהופך אותה לאחת המסעדות המדוברות בעיר.
איך הקהל?
זהו מקום לראות ולהיראות הודות לקשרים המשפחתיים המסוגננים שלו - הסועדים מתלבשים ואנשי אופנה נוהרים לכאן - אבל הוא גם נשאר ברמה מרשימה. מִזְרָחלונדוןזוגות קמים מוקדם כדי להתחיל את סוף השבוע שלהם עם ארוחת בוקר כאן, ילדים לבושים היטב תוחבים לתוך נתחי לחם מחמצת בזמן שהוריהם נהנים מבקבוק נחמד של יין כתום וביום ראשון לעתים קרובות תזהו את כל משפחת רושה אוכלת צהריים יחד.
מה עלינו לשתות?
בדומה לתפריט האוכל, רשימת המשקאות קצרה ומתוקה. קוקטיילים נוטים לכיוון הקלאסיקה ושילובים מרעננים כמו ורמוט וסודה ופורט וטוניק לבן הם ההתחלה המושלמת לארוחה. יש כמה בירות מבחר כולל גינס, קריצה לתקופתה של רושה שגדלה בדבלין, כמו גם כמה סיידרים אנגליים טעימים ויינות מבעבעים. אתה יכול לקבל כוס משביעה של מונטפולצ'יאנו תמורת 7 פאונד סבירים לכוס או לנסות יין טבעי כתום ארומטי סלובני יוצא דופן יותר תמורת 9.50 פאונד, או פשוט לבחור בבקבוק מכיוון שיש הרבה אפשרויות טובות בפחות מ-50 פאונד.
אירוע מרכזי: האוכל. תן לנו את הנמוך - במיוחד מה אסור לפספס.
אתה יכול לראות את ההשפעה של זמנה של רושה בעבודה ב-The River Cafe, St JOHN, ו-Spring בתפריט הקטן והקטן המשתנה מדי יום. יש תעוזה איטלקית בפריטי מרווה ואנשובי, פלפלים וחצילים כבושים, ופסטה טרייה כמו פרפל תרד עם רוטב אגוזים. ואז יש אהבה למנות בשר קלאסיות עם טרין חזיר ומשמש ואונגלט עם צ'יפס ורוטב פלפל ופודינג מנחם שובב כמו לחם מטוגן בשמן עמוק וחמאה פודינג עם רפרפת קרה (מנה שדורשת שכיבה ישר אחר כך). והקריצה לאביב היא חגיגת התוצרת הטרייה העונתית. אבל גולת הכותרת האמיתית כאן חייבת להיות לחם גינס - מוגש עם חמאה מלוחה להתחלה, כגלידה לסיום או עם ביצים מבושלות וגבינת קוליאה מתוקה לארוחת הבוקר, זה מה שגורם למקומיים לחזור.
ואיך התייחסו אליך אנשי חזית הבית?
הכל בחולצות לבנות תחרה של סימון רושה, הצוות הזוהר נינוח, בשליטה ונראה שכולם חברים. הם מפטפטים על האוכל בקלות ואינם סובלים מהתקפי זעם של פעוטות, מנווטים סביב עגלות או מנהלים קבוצות גדולות עם דרישות תזונתיות.
מה המציאות האמיתית למה אנחנו באים לכאן?
תשכחו מגסטרופאבים, זה המקום ללכת אליו לארוחת צהריים דשנה אך מתוחכמת של יום ראשון. הביאו את ההורים של בן הזוג אם אתם רוצים לקבל נקודות בראוניז או מאהב לארוחת צהריים אחרי דייט טוב במיוחד. זה שיק ללא מאמץ ויגרום לך לחפש בגוגל חולצות של סימון רושה לפני שהעיקריות מגיעות.
