ספר לנו על הרושם הראשוני שלך כשהגעת.
למרות שהמסעדה בת עשור ומשהו בלבד, ההליכה פנימה מיד מרגישה כאילו הגעתם ל-ניו אורלינסמוֹסָד. החדר מפולח לפינות אוכל נפרדות, עם וילונות וקירות נמוכים היוצרים תחושה מבורכת של פרטיות ואינטימיות.
איך היה הקהל?
ההשקפה הצעירה הבוקעת מהמטבח מושכת חלקים של זוגות צעירים ומעריצים של השף המנהל והבעלים ג'סטין דווילייה. העיצוב המסורתי, בינתיים, גורם לתושבים המבוגרים של אפטאון להגיע בהמוניהם.
מה יש בתפריט המשקאות?
תפריט הקוקטיילים כאן חזק במיוחד - ברנדי האגסים המשמש בגרסה שלהם ל-French 75 האהוב המקומי הוא טוויסט טיפוסי. רשימת היינות שומרת על שני עמודים, אבל הרבה מהאפשרויות הללו זמינות בכוס, אם כי אין יותר מדי בקבוקים מתחת ל-40 דולר. רשימת הבירה מעלה כמה מוזרויות, כולל כמה מבשלות בלגיות מובחרות.
אירוע מרכזי: האוכל. תן לנו את הנמוך - במיוחד מה אסור לפספס.
Devillier ידוע בבחירות הגסטרונומיות הנועזות שלו, ובמנות ראשונות כמו הסרטן הכחול השריריבייגנטיםלהחזיק מעמד עם רוטב חומץ מאלט, בעוד שרביולי דלעת החמאה יוצאים גם נלחמים עם חמאה חומה ומרווה. בולונז הצבים בולט ברשימת העיקריות, וכך גם תבשיל הרכיכות הדשנה, בעוד שהקבועים נוחתים שוב ושוב על צ'יזבורגר גפ"מ. זה תפריט יצירתי מלא בנטילת סיכונים שבהחלט משתלם.
ואיך התייחסו אליך אנשי חזית הבית?
יש קסם ביתי לשירות, שאינו מרפה במקצועיות אבל בהחלט נמצא בקצה הנינוח של הספקטרום. הצוות בחזית הבית צעיר ומתלהב מהאוכל.
מה המציאות האמיתית למה אנחנו באים לכאן?
לשמוע ששף "יוצר ספין" על קלאסיקות מקומיות נשמע קלישאתי, אבל Devillier באמת לוקח את האוכל של ניו אורלינס למקומות מעניינים, ו-LPG היא אחת המסעדות היותר אזוטריות ומרתקות באפטאון.
