ביקורת: בטן

מה היו הרושם הראשוני שלך כשהגעת?

תחוב לבית מגורים ברובוסיאטלבשכונה, המסעדה הזו נוטפת קבלת פנים עם נגיעות ביתיות כמו ספסלים מרופדים ורצפות עץ בלויות. בעוד שהווילונות המשובצים האדומים ונגיעות הצבע בירוק מנטה משקפים את חייו הקודמים כביסטרו שכונתי צרפתי, הוא נמוג אל הרקע לנוכח השירות החם והמטבח המקסיקני ללא דופי.

איך הקהל?

אף אחד לא מועד בטעות במקום הזה, אז כל מי שיושב אל טוסטדה אלבקור מכיר את הפולו שלו מהפסקאדו שלו ומרוכז חזק בשפית הקסמים ג'נט בסרה מכינה עם מסה. רמת הרעש משקפת את תפאורת הביסטרו, כך שהיא נשארת די שקטה, למעט קריאות מצוינות ספונטניות.

מה עלינו לשתות?

כשהשפית ג'נט בסרה העבירה את המסעדה לאוכל מקסיקני חדשני, הבעלים שרה פן החלה להביא משקאות תואמים, החל ברשימת הקוקטיילים העמוסה במזקאל ואצרה רשימה קצרה אך מצוינת של יינות מקסיקנים בעיקר על ידי היינות (הזולים למדי) זְכוּכִית.

אירוע מרכזי: האוכל. תן לנו את הנמוך - במיוחד מה אסור לפספס.

הכישורים של ג'נט בסרה במטבח הופכים את Pancita ליעד ראוי, שכן היא מפגישה את הבישול הביתי של מורשתה עם ההכשרה המקצועית של מטבח האוכל המשובח. היא מייצרת תירס בתוך הבית, משלבת אותו עם מצגות וחלבונים התואמים את הטעמים. היא שואבת השראה מהמטבחים המובילים במקסיקו סיטי ומהמרכיבים, במיוחד פירות ים, של צפון מערב האוקיינוס ​​השקט. שכבות של טעמים, עשבי תיבול שנבחרו במדויק ונגיעות מפתיעות כמו סלט קיסר סרנו מעלים את הבישול כאן לרמה הגבוהה ביותר.

ואיך התייחסו אליך אנשי חזית הבית?

חום מוצף ועמדות נלהבות בכל אינטראקציה מקלים על השירות האיטי או הבלתי מופרך. זה לא המקום לבוא לטאקו מהיר, אז תאחו סבלנות והישענו על הרעיון המקסיקני של sobremesa פשוט על ידי רגיעה ושיחה סביב השולחן.

מה המציאות האמיתית למה אנחנו באים לכאן?

האווירה הקז'ואלית והאוכל הסופרלטטיבי פירושם שפנצ'יטה עובדת לדייט סתמי או לארוחה ברמת חגיגה. רק תדאג להביא רק אנשים שאכפת להם מאוד מאוכל: זה לא המקום להמונים לאכול כדי לחיות או כמות על איכות.