אז מה הקטע עם המקום הזה, באופן כללי?
טקס הפתיחה היה אחד הפוסקים העקביים ביותר של מגניב בעיר מאז פתיחתו בשנת 2002. מצויד בבגדים ואביזרים צבעוניים, לעתים קרובות פאנקיים, מדי פעם מוגזמים, ועצבניים - אבל אף פעם לא רציניים - זה אחראי חלקית על הפיכתו של רחוב הווארד לשורת רוצחים של בוטיקי מעצבי אינדי; למעשה, יש אנשים שמתייחסים לאזור בצחוק כ"סמטת קלאוט".
מה נוכל למצוא כאן, או מה עלינו לחפש?
תמצאו מבחר אוצר, לפעמים ייחודי, ממעצבים אירופאים מבוססים כמו Acne Studios, Jacquemus ודריס ואן נוטן, בתוספת עולים אופנתיים כמו בת שבע ואלריטה. יש גם ליין פנימי של בגדי מסיבות סרוגים, חולצות גרפיות קצוצות וקפוצ'ונים, בתוספת שיתופי פעולה טכניים, ספוגי נצנצים עם מותגים כמו בירקנשטוק ו-Vans. הכל מאוד אופנתי, אבל בצורה הטובה ביותר.
אם הכסף אינו חפץ, מה נכנס לעגלה?
הליין המלא של שמלות משי מודפסות מבית HVN וכמה זוגות של סנדלי מרים נאסיר זאדה בגווני פסטל.
ו... מה אם אנחנו בתקציב קפדני?
פגע בטבלאות האביזרים ליד האוגרים; תמצאו תיקים, מחזיקי מפתחות וכיסויי טלפון במלאי ממותגי OC.
מי עוד קונה כאן?
ילדים מגניבים במרכז העיר ותיירים יפנים מסוגננים בצורה מאיימת.
יש עצות סודיות?
החנות גדולה יותר ממה שהיא נראית. מעבר לחלק הקטן דמוי בית העץ מאחור, יש גרם מדרגות נוסף שמביא אותך לקומה עליונה. ואל תפספסו גם את המרתף - שם חיים כל הנעליים והמכירה.
