אמריקן איירליינס החליטה ללכת בדרכה של שותפתה למיזוג US Airways ולבטל את דמי השכול. זה אולי נשמע רע, אבל המציאות היא שהם לא היו כל כך שימושיים בכל מקרה.
תעריפי השכול נתפסו במקור כתעריפים מוזלים של הרגע האחרון למי שסבלו מאובדן במשפחתם. לא, זה לא יכול להיות בן דוד שלישי שלך הוסר פעמיים, אבל זה נועד למשפחה הקרובה, להרחיב לסבים וסבתות, דודות ודודים, אחיינים, משהו כזה.
הבעיה היא שעם הזמן, הענף שינה את האופן שבו היא תמחרה את התעריפים הרגילים, ובכל זאת תעריפי השכול עדיין נשארו זהים. אז הם הפכו חסרי ערך במידה רבה, במיוחד כשחברות הלואו קוסט נכנסו לשווקים והורידו את מחירי הכרטיסים.
לדוגמה, נניח שהיית קרוב משפחה יקר של סבא רבא של גופי והיית צריך לטוס לאורלנדו מלוס אנג'לס להלוויה שלו.דלתא, שיש לה מדיניות שכול דומה לזו שהאמריקנית נטשה זה עתה, גובה 671 דולר עבור כרטיס כניסה רק לכיוון אחד. מחיר השכול יוריד את זה ל-605 דולר. אבל אתה יכול להטיס את ספיריט בפחות מ-350 דולר (כולל כבודה). או שאתה יכול לטוס עם פרונטיר תמורת כ-400 דולר. אתה יכול גם לטוס לדרום מערב תמורת פחות מ-600 דולר. אז למה להתעסק בדלתא אם המחיר הוא הדאגה העיקרית שלך?
הדבר היחיד שמחירי השכול היו טובים עבורו היה גמישות. אז אם הייתם יוצאים ולא ידעתם מתי תצטרכו לחזור, אז זה העניק רמה מסוימת של גמישות שלא הייתה לכם אחרת. (במילים אחרות, עמלות שינוי מוותרות אך עדיין תצטרך לשלם את הפרש הנסיעה.) אז למה לטרוח? פשוט המתינו והזמינו את החזרה כשתדעו את התאריך.
עבור חברות תעופה, מחירי השכול הם כאב אמיתי. השיטור הדרוש הוא כל כך מטורף (זוכרים את הפרק הזה של סיינפלד על קבלת תעודת הפטירה?) שזה פשוט לא שווה את זה.
אם אתה באמת אוהב דמי שכול, אתה יכוללטוס יונייטד, אשר רק נותן הנחה של 5% בכל רחבי הלוח. אחרת, הם די לא רלוונטיים למעט בשווקים הקטנים ביותר שבהם אין לך הרבה אפשרויות.
עוד על מדיניות חברת התעופה:
