השריפות בברזיל חמורות אפילו יותר מהשנה שעברה

בשנה שעברה התפשטו תמונות מדאיגותברחבי המדיה החברתית, מציג את יער הגשם באמזונס - הגדול בעולם - בוער. הלהבות הכתומות הבוהקות ותימרות העשן הכהות הפכו לסיפור חדשותי עולמי כשהן נקרעוכמעט 30,000 מייל רבועים של אדמה. אבל השנה משתוללת סדרה חדשה של שריפות, הן באמזונס והן באזורי הביצות הטרופיים של פנטנל בדרום, עם פחות תשומת לב בינלאומית. אנשי השטח אומרים שהשריפות האלה כבר חמורות כמו בשנה שעברה - אם לא גרועות יותר.

"אנחנו מתקרבים לשיא השריפות שהיו לנו אי פעם", אומר מרטין פרנקנברג, שמביא מטיילים לארץ כבר 30 שנה, וכיום הוא נשיא איגוד נסיעות היוקרה הברזילאית. בפנטנאל, ביתם של יותר מ4,700 מינים של צמחים ובעלי חיים(בעוד שרק 2 אחוזים ממנו הם קרקע מוגנת פדרלית), השריפות השנה עלו על החריפות ביותר שתועדה בשנת 2005, כאשר כ-4,608 מיילים רבועים מהפנטנאל נשרפו,על פי הניו יורק טיימס.בשבועות האחרונים נשרפו כ-7,861 קילומטרים רבועים, המייצגים יותר מ-10 אחוזים מהשטחים הביצים (שהם הגדולים בעולם, בגודל של כ-70,000 קילומטרים רבועים; לעומת זאת, דלתת אוקוונגו היא 22,000 כאשר היא מוצפת).

באמזונס היה קשה יותר לעקוב אחר השריפות השנה, אבל לא פחות מהרסניות. למרות שהתקשורת הברזילאית דיווחה שהשריפות הללו פחתו מאז אוגוסט השנה שעברה, אלברטו סצר, מדען ב-INPE, המכון הלאומי לחקר החלל של ברזיל,אמר לרויטרסשהם מדווחים על שגיאה באתר ממשלתי שצריך לתקן. השריפות באמזונס בברזיל הן למעשה, הוא אומר, גדולות בין אחוז עד שניים ממה שהיו באוגוסט בשנה שעברה, מה שהופך אותן לגרועות ביותר מזה עשור.

"מה שלא השתנה [מאז שנה שעברה] הוא הגישה של הממשלה הפדרלית הנוכחית, שלא באמת אכפת להם מהיער", אומר פרנקנברג. "תחת הממשל [הנוכחי], חל שינוי משמעותי במדיניות מבחינת ההגנה. הממשלה הזו מתמקדת יותר בסיוע לחקלאות מאשר בסיוע בשימור היער. החקלאים מנצלים את הסלחנות החדשה הזו".

השריפות החלו עם כוויות מעשה ידי אדם, החלו לפנות חלקי יער לשימוש חקלאי (בעיקר לגידול פולי סויה, שלעיתים קרובותנמכר כמזון לחזירים) ורעיית בקר, שניהם אמצעי הכנסה חשובים לחקלאים המקומיים. רבים יצאו מאז משליטה. סוג זה של כריתת יערות בלתי חוקית התרחש זמן רב, אומר פרנקנברג, אם כי הנתונים מראים כי הוא החמיר משמעותית בשנים האחרונות. ולמרות שנשיא ברזיל ז'איר בולסונארו עשהכותרותכשהכריז על איסור של 120 יום על שריפות הן באמזונס והן בפנטנל ביולי הקרוב, האיסור לא נאכף.

רוברטו קלבין, הבעלים של קיימן לודג' בפאנטנאל ונשיא הארגון הסביבתי המקומי, SOS Pantanal, אומר שחוקרים מאוניברסיטת מאטו גרוסו דו סול עדיין מנסים להבין את ההשפעות ארוכות הטווח של השריפות בשנה שעברה - אם כי הדשא כבר צמח מחדש על חלק גדול מאדמתו, ש-60 אחוז מהן נחרפו בשנה שעברה, הוא אומר שלדפוס זה צפויות להיות השפעות הרסניות יותר ארוכות טווח על הצמחייה ובעלי חיים. אבל הוא מקווה שהרגע הזה יהיה רגע חינוכי עבור מי שבחוץ לארץ, במיוחד מטיילים, בהבנת הסיכונים הנשקפים לפנטנאל, ואת החשיבות של ההגנה עליו.

"הפנטנאל הוא אזור יבש שמאוד תלוי בהצפות ובעונה הגשומה", אומר קלבין ומציין כי היעדר גשמים השנה החמיר את המצב. "אבל בגלל שינויי האקלים, אנחנו מבינים שגשם יהיה נדיר יותר בעתיד, ואנחנו חייבים להיות מוכנים לזה. אני מאמין שזה יכול לקרות שוב, כמובן". הפנטנאל, הוא מוסיף, הוא אחד המקומות המובילים לצפייה בחיות בר בעולם, ללא ספק טוב יותר מאשר באמזונס בגלל הראות שמציעה המישורים הפתוחים הרחב שלו. זה גם ביתם של אוכלוסיית היגוארים הצפופה בעולם, ונחשב ליעד מוביל לצפייה ביגוארים. (ארגון חתולי הבר הבינלאומי Panthera מעריך כי 200 יגוארים נפצעו, נעקרו או נהרגו כתוצאה מהשריפות הללו.) אף על פי שהאמריקאים הם אחת מקבוצות המבקרים העיקריות באזור בתקופות שאינן מגיפה, קלבין סבור כי מעט מדי אפילו שמעו על הפנטנל, משהו שהוא מקווה שישתנה.

"כמטיילים, עלינו להוכיח שיער הגשם שווה יותר לעמוד מאשר שהוא נכרת", אומר פרנקנברג. זה מתחיל במטיילים שמתכננים ביקורים אחראיים: גם הוא וגם קלבין מסכימים שהתיירות, והמודעות הבינלאומית למה שיש למרחבים האלה להציע למטיילים, היא המפתח בהשגת תומכים, הגנה ואפילו תמיכה ממשלתית בשימורם. למרות שהתיירות הבינלאומית נמצאת ברובה בהמתנה בגלל המגיפה (עם ברזיל נלחמת בההתפרצות השלישית הקשה ביותרבעולם אחרי ארה"ב והודו), הם מקווים שמטיילים יעניקו למרחבים האלה מבט נוסף כשיגיע הזמן לצאת שוב לחו"ל. (מומחים כמוג'יל סיגלב-South American Escapes יכול לעזור לך להתחיל לתכנן.)

עד אז אפשר לתמוך באמזונס ובפנטנאל מרחוק, באמצעות תרומה לארגוני שימור הפועלים לשינוי חקיקה ולמתן סיוע מיידי. אתה יכול לתרום באינטרנטAmazon Watch,שימור בינלאומי,ברית יערות הגשם, וRainforest Action Network, כולם פועלים ללא הרף להגנה על המרחבים הטבעיים הללו. יש גם קבוצות קטנות יותר, ממוקדות אזוריות, כולל ארגון ייעור מחדשמכון טרה, קבוצת השימור Fundacão Amazonas Sustentavel (FAS), ותיאום ארגוני הילידים של האמזונס הברזילאי, הידוע גם בשםCOIAB, המתמקדת בהגנה על אדמת יערות הגשם שמאות קבוצות ילידים מכנות בית, עבורם ההשפעה שלCOVID 19והשריפות הוגדלו. בנוסף, של קלביןSOS PantanalואתOnçafari Jaguar Projectכרגע מימון המונים לתמיכה במאמצי כיבוי והצלת בעלי חיים.

מאמר זה פורסם במקור באוגוסט 2019. הוא עודכן במידע חדש.