חודש הגאווה הזה, אנחנו חוגגים היכולת של נסיעות לגילוי, התחדשות ואהבה דרך עדשה של מוזרות - והכוח שלה לפתוח את עצמנו לראות לא רק את העולם, אלא גם את מי שאנחנו, באור חדש.
אוכל הוא לא הדרך היחידה שבה הלשון יכולה לנסוע. פרדי, אדוניס של מאמן אישי בבוגוטה, לימד אותי את זה. נרגעתי להרפתקה החמה ההיא בין החיבור לדייטים, התרווחתי על הספה שלו והוא התגנב מאחורי לנשק אותי מעבר לכתפי, ואז מתגלגל ללא מאמץ אל הספה לחיקי - אף פעם לא שובר את נְשִׁיקָה. הוא היה רום-קום נפלא. כל יום ביחד הרגיש כמו מונטאז' מסוחרר.
למדתי, עם זאת, שהפגיעות של מין דו לשוני היא טבילה שיא. יום אחד במהלכו, פרדי לחש לי חם באוזני: "Te gusta?" ונשמתי את תשובתי בצווארו: "סי, אני גוסטה מולו."
זה לא היה נרודה. הוא שאל אותי בפשטות אם אני אוהב [משהו שלא ניתן להדפסה] ועניתי שכן, אהבתי את זה מאוד. אבל בום! זה ניפץ את השיעמום של "Dos tacos por favor" או "¿Dónde está el baño?" ופתחתי מוזרות בתוך המוזרות שלי - בספרדית, היה לי דיבור רגשי, נשמה שנייה. הספרדית התחילה להרגיש שהיא מאפשרת לי להיות האני הכי מוזר שלי, מה שהיווה הפתעה תוססת ומשמחת אפילו עבורי.
זה לא ג'קיל-אנד-הייד כמו שזה נשמע. יותר כמו להיות סוכן כפול. גמישות ונזילות שולטות. יש פתאום עוד אינסוף דרכים להביע רעיונות ורגשות. כל כך הרבה יותר לאהוב. דו לשוניות היא הדרך המהירה ביותר לאמפתיה להגר אל הלבבות והמוחות. ביטחון יוצא דופן נובע מהמודעות העצמית הזו.
מחקר משנת 2006של אנשים דו-לשוניים באנגלית ובספרדית גילו שהכרת שתי השפות הפכה אותם ליותר נעימים, מצפוניים ומוחצנים, אפילו בשפת האם שלהם. אני לא יודע לנגן מוזיקה או לשחות אבל אני מתאר לעצמי שזה דומה: שטף בעיסוקים עולמיים יוצרת הילה שאפשר להרגיש גם כשכוח-על רדום. זו הדרך שבה אתה יכול לזהות גולש אפילו במכולת. כוח העל שלי - ובכן, עכשיו כוח העל השני שלי - הוא ההזרה שלי ב- Español.
ההתעלות הזו של מוזרות היא גם לימוד שפה אחרת: אתה עובר משינון אוצר מילים וצימודים לאכלס דרך אחרת של קיום. שניהם נטועים בחקירה אקספרסיבית: מי אתה בעור או בדראג, בשלשות או חורי תפארת, כאקדח או דיווה, ומי אתה בעקבות אלימות של בריון או סלידה של קרוב משפחה. קוויריות היא תמיד הדרך הפחות מטיילת, ובדרך הזו, הספרדית הייתה השנייה שלי: הדרך שבה בירה הופכת לסרבזה או אהבה הופכת לאמור, ריצ'רד הופך לריקרדו ופתאום הכל מרגיש מפואר.
באנגלית, למשל, יש לי הרגל להשתולל ולפתור חרדה קשורה בלשון עם משפטים מטופשים כמו "אני יודע, נכון?" או "אז בכל מקרה..." אוף. עכשיו, בכל פעם שאני יכול, אני מדלג על אנגלית ומזמין ספרדית. אני מעלה את זה באוב, המילים שלי נבחרו מתוך כוונה של קסם. ההשפעה היא שבמקום לומר "חשבתי - אני לא יודע - אולי נוכל לאכול ארוחת ערב ביחד מתישהו או מה שלא יהיה", אני אומר, "בוא נאכל ארוחת ערב." פָּשׁוּט. יָשִׁיר. בָּרוּר. בַּטוּחַ. ריצ'רד הוא בחור נחמד מספיק, אבל ריקרדו אומר ועושה דברים שריצ'רד לעולם לא יעשה. ריקרדו אומר "קוליסימו" לעתים קרובות יותר מאשר ריצ'רד אומר מקבילו (bootylicious). בספרדית, מילת הבטיחות שלי היא más.
מפלרטט עם גבר על בירות ונרגילותבילבאו, ספרד,החמאתי לו על האנגלית שלו (בספרדית). הוא הסביר שהוא עבדמנצ'סטר. הו, צלצלתי, עושה מה? מסתבר שהוא היה שחקן במנצ'סטר יונייטד, ללא ספק מועדון הפוטבול המפורסם בעולם. מה זה ספרדית לזונקס?
במקום להתפוצץ ממבוכה או להירתע במה שאני יכול לתאר רק באנגלית כ-womp-womp, ריקרדו הפנימי שלי שינה את נושא השיחה לאגודל החבוש של הכדורגלן הזה. הוא חתך אותו בתאונת מטבח. "אתה לא צריך את הידיים שלך לפוטבול בכל מקרה," אמרתי. "אֲבָל!" הוספתי, בתנופה דרמטית בצחוק של ידי על פני הפמליה המבולבלת שלו, "אם מישהו מהם פגע בך, רק תגיד לי. אני יותר חזק ממה שאני נראה".
זה היה הצחוק הכי גדול שקיבלתי אי פעם. והיה לנו אירוע סוער - אם לא רומנטי - בשאר הלילה. הכל הודות לריקרדו.
הנס כאן הוא שמדובר בקסם דו-כיווני. דוברי ספרדית יכולים להיכנס לרומנטיקה גם באמצעות אנגלית.
כשטיילתי לבר בהוואנה, שאלתי את הפרמור שלי מה הוא רוצה לשתות. "חיים," הוא ענה באנגלית תוך כדי שהוא לוחץ את ידי. כשאמרתי לאחר במועדון ריקודים שאין לי קצב, הוא צחק. "שקרים!" הוא אמר, בידיעה שאני סופר. "יש לך קצב. זה בידיים שלך ובלשון שלך אבל יש לך את זה." על חוף שקיעה בהרפובליקה הדומיניקניתשל פונטה קאנה, אמרתי לרווק גאה שהוא שם את אל סול אנ סולטרו - השמש בלהיות רווק. הוא היה השמש ואני הירח, הסכמנו. "חבל שהם אף פעם לא נוגעים," משכתי בכתפיי. ואז הוא הזכיר לי ליקויים ואמר באנגלית "אתה שם את השפתיים בליקוי." בחיפוש אחר משמעות בשפה אחרת, מצאנו משמעות עמוקה יותר בעצמנו וברגעים המשותפים שלנו. Sin prisa pero sin Pausa. בלי למהר אבל בלי הפסקה.
אצל פרומאצ'ו פיצ'ו פואבלובאביב הזה פגשתי את מטאו. בר קריוקי וג'קוזי מאוחר יותר, הוא נאנח בשמחה. "לדבר איתך זה כמו לקרוא ספר," הוא אמר. "אני רוצה את העמוד הבא."
הייתי בהלם. מטאו אמר את זה באנגלית - הפעם הראשונה שהוא חשף את שליטתו בשפה כל הלילה. ריקרדו פגש את מתיו. שאלתי למה הוא החליף צד, והוא נראה לפתע נבוך. "אנגלית מיועדת ללימודים ולעבודות ולתיירים ולהוליווד", הוא אמר בספרדית לפני שעבר לאנגלית, בעיקר: "אני יודע שלך...האוזניים שלך... הקשיבו למילים שלי", אמר. "עכשיו אני רוצה שהלב שלך יקשיב לי."
אז חלקנו נשיקה מעבר לגבולות המילים. כמה אמיתות קבועות בשפות וספרדית לימדה אותי את זה: שנשיקה היא הכי רחוק שאפשר לנסוע בנשימה אחת.
אנגלית על שפתיו וספרדית על שלי, הדו-לשוניות שלנו בנתה גשר שמשתר על נפשות. עם זאת, לביטחון המשותף והאינטימיות המשותפת שלנו - ולאמפתיה השזורה שבאה בעקבותיה - היה חסרון: הנשיקה הסתיימה בפתאומיות כי שנינו חייכנו יותר מדי. קוידדו.
לעוד סיפורי אהבה קוויריים, ראש כָּאן.
