"יש תפיסה שכמעצבת אני הולך למקומות הנפלאים האלה", אומר הניו יורקיפיליפ לים. "ואני כן, אבל הםערי אופנה צפויות—לונדון,מילאנו,פריז-שׁוּב וְשׁוּב. הגעתי למצב שהכל הרגיש צפוי".
וזו הסיבה שבקיץ שעבר לים קפץ באופן ספונטני על מטוסקמבודיהוהסתובבדרום מזרח אסיהלְבַדוֹ. שבועיים לאחר מכן הוא חזר מחודש מהריגוש שבביקור במקום בפעם הראשונה, ומיד התחיל לתכנן את הטיול הבא שלו עם שני חברים לקראת הסתיו. "חיפשנו מקום לא משוחק מדי, אבל גם לא מחוספס מדי", הוא נזכר. "רצינו קצת תרבות, אבל גם זמן חוף." חבר אחר הציעקולומביה: הייתה בו תחושה על הקצה ושינויי נוף סוריאליסטיים - פסגות האנדים, יערות גשם עבותים, חופים טרופיים - שמכרו אותם מיד.
ימים 1 ו-2: Museo Botero ו-Street Food
"למען האמת לא ידעתי למה לצפות מבוגוטה", אומר לים על הבירה, שבה הם שהו במלוןמלון ארבע העונות קאסה מדינה בוגוטה. "אני חושבאסקובר, קוקאין, פשע. אתה כן מרגיש את הקצוות המלוכלכים של העבר הזה, אבל אפילו יותר אתה מרגיש את הגאווה הזו שיש לאנשים בתרבות שלהם". חלק ניכר מזמנם בילו בלה קנדלריה, העיר העתיקה של העיר, שבה בתים ספרדיים-קולוניאליים מעוצבים בין כנסיות בארוק ובנייני ממשלה בסגנון ארט דקו. זה המקום שבו תמצאו את רוב המראות שהגעתם לראות, כמו הכיכר המרכזית מהמאה ה-16 פלאזה דה בוליבר,מוזיאון בוטרו(ידוע באוסף החזק של יצירותיו של האמן הקולומביאני וכן ביצירות של דאלי, שאגאל ודה קונינג), והמוזיאון הזהב, שיש לו את אחד האוספים הגדולים בעולם של חפצי זהב פרה-קולומביאנים. הם גם קנו בשוק הפשפשים של סן אלחו עבור פונצ'ו אלפקה וארוגתַרמִילשקיות, עוצרים ליד עגלות מזון כשהם רעבים. "לא יכולתי להפסיק עם האלמוג'בנה, מעין לחם תירס גבינתי, והייתי אובססיבי לגבימרק צלעות, תבשיל בקר שהמקומיים נשבעים מרפא כל הנגאובר".
תיקים ארוגים בהירים בשוק הפשפשים בסן אלחו.
באדיבות 3.1 פיליפ ליםימים 3 ו-4: ציפורים, טיולים וערסלים
מבוגוטה, לים וחבריו נסעו בטיסה של שעה לארמניה באזור גידול הקפה שבו יש לקולומביאנים אמידים בתים שניים. הם השתמשו בבית החווה שהפך למלוןאסיינדה במבוסה, כ-12 מייל מחוץ לעיר, כבסיס שלהם. יום אחד הם שכרו ג'יפ ונהג והלכו לעמק קוקורה לטייל ולצפות בציפורים. "זה חלומו של חובבי טבע - אתה ביער הגשם, ציפורים בכל מקום, וזה כאילו הצמחים על סטרואידים." הם בילו עוד יום בשוטטות בסלנטו, כפר קולוניאלי עם הרי האנדים מזדקרים ברקע. הקבוצה ארזה הרבה ליומיים אבל עדיין הספיקה להירגע בערסלים של המלון עם משקה. "למעשה, בכל מקום אליו פניתי אנשים היו כמו 'בירה?' הייתי אוכל ארוחת בוקר...ואז בירה."
בתוך העיר המוקפת חומה של קרטחנה.
באדיבות 3.1 פיליפ ליםימים 5-8: חוף ואופניים
לבסוף, הם עשו את דרכםקרטחנה, עיירת הנמל מהמאה ה-16 הפונה לאיים הקריביים ומחולקת לשני חלקים: העיר ההיסטורית המוקפת חומה ומקבץ שכונות חדשות עתירות קומות. "מיד מרגישים את ההשפעה האפרו-קריבית באוכל ובמוזיקה", אומר לים. "זה כל כך שונה מבוגוטה - זועף ותוסס, ויש את המים הכחולים הטרופיים והמטורפים האלה." הם הזמינו שלושה לילות בחדר בן 30 החדריםבית סן אגוסטין(תקרות עם קורות עץ; בוגנוויליה בחצר) במרכז העיר העתיקה, שמרגישה כמו עיירה מימי הביניים בצבע טוקאן שבה סוסים עדיין מושכים עגלות שופעות פירות. הם שכרו סירה כדי לצאת לשנורקלינג מול איי רוסריו והתכופפו לשוק באזורטו בשביל שרימפס שזה עתה תפסו. לים אהב במיוחד לרכוב על אופניים ברחבי העיר. "זה היה היום האחרון שלנו ורכבנו שעות, כמו כשאתה ילד, ואז הגיעה בין הערביים והכיכרות הציבוריות הפכו לסלון משותף - אנשים רוקדים, שותים, אפילו מתעמלים. הזמנו הזמנה במסעדה ש'חייבים לנסות', אבל הרסנו אותה", הוא אומר. "בסופו של דבר אכלנו עוף פחם טעים ממוכר במקום."
